בין חיים למוות: עברו דום לב והיו בהכרה בעת ההחייאה

במחקר חדש שנערך על אנשים שליבם עצר בזמן שהיו באשפוז נמצא כי לחלק מהאנשים היו זכרונות שהצביעו על כך שהם היו בהכרה בזמן שעברו החייאה. ניצולי דום לב נוספים סיפקו דיווחים עצמיים על מה שחוו בזמן שליבם עצר. תוצאות המחקר, שנערך בארה"ב ובבריטניה, הוצגו בכנס של איגוד הלב האמריקאי שנערך החודש בשיקגו.

מוביל המחקר, ד"ר סם פרניה, רופא טיפול נמרץ מניו יורק, סיפר שבזמן שלמד רפואה הוא צפה ברופאים שניסו להחיות אדם בדום לב ותהה אם המטופל יכול לשמוע את הצוות הרפואי בזמן פעילות ההחייאה. הוא שאל את עצמו "מהם החיים? מתי זה באמת נגמר?", ומאז, במשך 25 שנה, הוא חוקר את התופעה.

המחקר הנוכחי הוא ניסיון לחקור מדעית משהו שאנשי מקצוע בתחום הבריאות דנו בו בצורה אנקדוטלית במשך עשרות שנים: הסיפורים הדומים שאנשים שעברו החייאת לב-ריאה (CPR) מספרים לעתים קרובות על הזמן שבה ליבם עצר. הדיווחים כוללים תודעה מוגברת וצלולה, למרות שמנקודת המבט של הרופאים הם לא היו בהכרה - בבתי ספר לרפואה מלמדים שאנשים בדום לב אינם נמצאים בהכרה.

המחקר התמקד ב-567 גברים ונשים שעברו החייאה לאחר שליבם הפסיק לפעום בזמן שהיו מאושפזים באחד מ-25 בתי החולים בארה"ב ובבריטניה, שהשתתפו במחקר.

כאשר ליבו של מטופל נעצר והרופאים החלו בהחייאה, החוקרים מיהרו למקום והביאו איתם מכשיר EEG לניטור הפעילות החשמלית בחלקים שונים של המוח, ומכשיר ספקטרוסקופיה אינפרא אדום (NIRS) למדידת ריווי חמצן של אזורי קליפת המוח השטחיים. החוקרים גם הניחו מעל לראשו של המטופל טאבלט שהקרין עשר תמונות וחיברו אוזניות לאוזני המטופל (תוך הקפדה לא להפריע להחייאה) שהשמיעו את המילים "תפוח", "אגס" ו"בננה" במשך חמש דקות.

מתוך 567 נבדקים, אצל 213 (כ-38%) הדופק חזר למשך 20 דקות או יותר. רק 53 אנשים, פחות מ-10% מהמשתתפים, נותרו בחיים והשתחררו מבית החולים לאחר החייאה. מתוך אותם 53, 25 לא הצליחו להתראיין על ידי חוקרים עקב בריאות לקויה. 28 המשתתפים הנותרים רואיינו שבועיים עד ארבעה שבועות לאחר דום לב, בהתאם להחלמתם.

הניצולים ענו על מבחן קצר להערכת ליקויים קוגניטיביים. מטופלים שקיבלו ציון גבוה משש, ציון שמצביע על כך שסביר שאין להם ליקוי קוגניטיבי בינוני, נשאלו על הזכרונות שלהם מהזמן שבו עברו החייאה והתבקשו לספר על החוויות שלהם במהלך דום הלב. הם מילאו שאלון שכלל 16 פריטים של "כמעט מוות" - למשל, האם ראית אור בוהק? שמעת קולות? ראית חזיונות מהעתיד? מטופלים שנזכרו ששמעו או ראו דברים במהלך ההחייאה המשיכו לראיון מעמיק יותר.

החוקרים ביקשו מהמשתתפים לבחור תמונה אחת מתוך עשר ולציין את שמותיהם של שלושה פירות ששמעו בזמן שקיבלו החייאה. כדי לפצות על העובדה שרק מעט אנשים נותרו בחיים אחרי דום לב, החוקרים השתמשו במחקר אחד עם מספר ניצולים גדול יותר, שדיווחו בעצמם על חוויותיהם.

מתוך 28 המשתתפים שרואיינו, 11 (39%) דיווחו שיש להם זכרונות מדום הלב שעברו. שניים מתוך 28 המשתתפים יכלו לשמוע את הצוות הרפואי עובד בזמן שעברו את ההחייאה. אחד המשתתפים נזכר שראה את הצוות הרפואי עובד והרגיש כי מישהו משפשף את חזהו.

שישה משתתפים דיווחו שחוו חוויות טרנסצנדנטיות. שלושה משתתפים דיווחו על חוויות דמויות חלום, שכללו דייג מזמר. שישה מתוך 28 המשתתפים שרואיינו זכרו את חוויית המוות. אחת מהן סיפרה ששמעה את סבתא שלה שנפטרה אומרת לה לחזור לגופה. לטענת ד"ר פרניה, האנשים זכרו חוויה אמיתית של מוות, ואלו לא היו הזיות או אשליות.

חמישה נושאים עיקריים עלו מתוך הדיווחים העצמיים של 126 שורדי הלב על חוויותיהם. חלק מהמשתתפים נזכרו שחשו את ההשפעה של החייאה על גופם או שמעו את הצוות הרפואי מדבר. אחרים זכרו דברים שקרו ביחידה לטיפול נמרץ אחרי ההחייאה. דיווחים עצמיים אחרים פירטו חוויה של מוות. חלק מהאנשים חשבו שהם בדרך ליעד מסוים.

חלק מהאנשים סיפרו שהם ביצעו הערכה של חייהם. ההערכה כללה הבנות לגבי האופן שבו מעשיהם השפיעו על אחרים. חלקם חשבו שהם חוזרים למקום שתואר כבית, אחרים דיווחו שעלו בהם זכרונות מפחידים. למשל, אחד המשתתפים האמין שהוא נשרף בגיהנום. עם זאת, במחקר נכתב שסביר להניח שהוא חש צריבה מעירוי אשלגן לווריד.

מתוך 28 המשתתפים שרואיינו, אף אחד לא הזכיר שראה תמונה שהוצגה בטאבלט או זכר את המילים שהושמעו לו בזמן ההחייאה. רק אחד מ-28 המשתתפים בחר בפירות שנקראו כאשר המשתתפים קיבלו החייאה.

החוקרים ניתחו נתוני EEG של 53 מהמשתתפים. הם הציגו עליות בפעילות המוחית, כולל גלי גמא, דלתא, תטא, אלפא ובטא, והם הופיעו עד 60 דקות לאחר החייאה. חלק מגלי המוח הללו מופיעים אצל אנשים בהכרה שמבצעים פעולות כמו אחזור זיכרון וחשיבה. לדברי החוקרים, זו הפעם הראשונה שבה זוהו סמנים ביולוגיים כאלה של תודעה במהלך החייאה לדום לב.