מאז החיסון הראשון שפותח על ידי אדוארד ג'נר לאבעבועות שחורות, דרך החיסונים פורצי הדרך של לואי פסטר לכלבת, כולרה ואנתרקס, ועד לחיסונים המפורסמים שהביאו לסוף מגיפת הקורונה ולשחרור מהסגרים הידועים לשמצה, החיסונים חוללו מהפכה בעולם הרפואה והצילו חיים של רבים ברחבי העולם.
חיסונים הם כלי הנשק האולטימטיבי של הרפואה על ידי מניעת מחלה טרם התפתחותה וללא צורך בטיפול בה - למעשה הרפואה המונעת בהתגלמותה. כך למשל, ארגון הבריאות העולמי מעריך שהחיסונים מונעים כ-2-3 מיליון מקרי מוות מדי שנה משעלת, טטנוס, שפעת וחצבת1, ובשונה מטיפולים במחלה לאחר הופעתה, ללא סיבוכים ארוכי טווח, ללא תסמינים וללא הפצה נוספת של המחלה.
מבחינה מדעית, החיסונים עברו כברת דרך משמעותית משימוש בטכנולוגיה של פתוגנים מומתים ומוחלשים בחיסון, לשימוש בטכנולוגיה הכוללת רכיבים ספציפיים של פתוגנים המפעילים את התגובה החיסונית כנגדם ועד לחיסונים פורצי הדרך המבוססים על mRNA.
פוסט קורונה - עידן חיסוני ה-mRNA
מאז החיסונים לוירוס הקורונה, נכנסנו לעידן חדש בתחום החיסונים - עידן חיסוני ה-mRNA. הבסיס לחיסונים אלה כבר הונח לפני יותר משלושה עשורים2, 3 ולמרות שהמאמצים המוקדמים בשנות ה-90 של המאה הקודמת לייצר חיסון mRNA על מודלים של בעלי חיים היו יעילים4,5, חיסוני וטיפולי mRNA לא הבשילו לכדי פיתוח עד לסוף המאה ה-20.
במהלך העשור האחרון, חידושים טכנולוגיים משמעותיים ומחקרים מקיפים שנועדו לשפר את איכות החיסון מבוסס ה-mRNA הובילו לשיפור ביציבות שלו, לשיפור היכולת שלו להגיע ליעדי המטרה הרלוונטיים בגוף המחוסן והפחתת האימונוגניות שלו (היכולת שלו לגרום לתגובה חיסונית), ובכך ליכולת שלו לשמש כחיסון יעיל ובטוח.
לחיסוני ה-mRNA מספר יתרונות חשובים בהשוואה למרבית החיסונים המסורתיים: הם בטוחים יותר, שכן מולקולת ה-mRNA אינה משתלבת עם ה-DNA של האדם ואינה מידבקת; הם יעילים יותר, שכן שינויים במבנה ה-mRNA יכולים להפוך את החיסון ליציב ויעיל יותר, עם אימונוגניות מופחתת; וקל יותר לייצר אותם, שכן חיסוני ה-mRNA מיוצרים בסביבה נטולת תאים, מה שמאפשר ייצור מהיר, המוני וחסכוני יותר של חיסונים6.
נכון להיום, קיים מגוון רחב של חיסוני mRNA בניסויים קליניים המיועדים למחלות זיהומיות ואף כמה חיסונים להפרעות גנטיות ולסוגי סרטן שונים. רוב החיסונים הללו נמצאים בשלבים 1 ו-2 בניסויים קליניים, שלבים קליניים ראשוניים יחסית הבודקים בטיחות ויעילות בסיסיים. רק מעטים מהחיסונים מבוססי ה-mRNA נמצאים בשלב 3 של פיתוח החיסון, השלב האחרון לקראת הוצאת החיסון לשוק, שלב הבודק את היעילות והבטיחות של החיסון בתפוצה רחבה6.
מעבר לחיסוני ה-mRNA, אנו עדים בימים אלה להתפשטותם של זנים חדשים לוירוס הקורונה המעוררים דאגה בעולם. על רקע זה, המרכז לבקרת המחלות האמריקאי (ה-CDC) הכריז בספטמבר 2023 על אישור לחיסוני הקורונה החדשים של החברות פייזר, מודרנה ונובהוקס30.
האם יימצא חיסון אוניברסלי לשפעת?
מערכות בריאות ברחבי העולם זקוקות לאסטרטגיית חיסונים טובים יותר לוירוס השפעת (Influenza virus). שפעת היא מחלה הקשורה בעיקרה לדרכי הנשימה, אך כוללת גם כמה סיבוכים שאינם ריאתיים כמו תחלואה כלייתית, נוירולוגית ולבבית13,14,15.
להשפעות הבריאותיות של שפעת יש גם השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה. הנטל הכלכלי המוערך של שפעת בארה"ב לבדה נע בין 6.3 לבין 25.3 מיליארד דולר בשנה, כאשר מרבית העלויות קשורות לתחלואה של אנשים בגילאים 18 עד 49י21. הזנים השונים של הוירוס אחראיים בין היתר למספר מגיפות היסטוריות מפורסמות כמו "השפעת הספרדית", "שפעת העופות" ו"שפעת החזירים". הקושי במציאת פתרון דפיניטיבי לשפעת קשור במגוון הרב של זני הנגיף וביכולת שלהם ליצור מוטציות22.
חיסון נחשב כיום לשיטה הטובה ביותר להגנה מפני תחלואה ותמותה מזיהום בוירוס השפעת. עם זאת, יעילות החיסון משתנה בהתאם לשנה, לאוכלוסיה הנדבקת ולזן. בסך הכל, יעילות החיסון נעה בין 10% ל-60% בארה"ב בין השנים 2004 ל-2021י23. החיסון הקיים מגן רק מפני מספר מועט של זנים, אלה שארגון הבריאות העולמי ממליץ להתחסן נגדם בשל סיכון גבוה לתחלואה משמעותית בעונת החורף, העונה העיקרית שבה וירוס השפעת מתפשט.
תרופות אנטי-ויראליות משמשות ככלי חשוב במאבק כנגד נגיפי השפעת, אך הן אינן מרפאות את המטופל ורק יכולות לקצר את תקופת ההחלמה הקלינית22.
אחד החיסונים שנמצאים בניסויים קליניים לשפעת הוא החיסון מבוסס ה-mRNA של חברת מודרנה, גם הוא מגן מפני הזנים המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי. החיסון נמצא כעת בניסוי שלב 3 לפי הכרזת החברה מפברואר 2023 24. חיסון מבוסס mRNA נוסף לזנים המומלצים של ארגון הבריאות העולמי הוא זה של חברת פייזר, הנמצא גם כן בשלב 3 26 לצד חיסונים נוספים שאינם מבוססי mRNAי27. חיסונים אלה מפותחים עקב הצורך באסטרטגיית חיסונים שתגביר את היעילות המוגבלת של החיסונים בשיטה הקיימת.
היעד הנחשק של עולם הרפואה המודרני באשר למניעת השפעת הוא החיסון האוניברסלי לשפעת. כאמור, כיום היעילות של החיסונים מוגבלת ומתבססת על הערכות מעונת החורף של חצי הכדור השני. בנוסף, החיסון מיועד למספר זני שפעת, אך לא לכולם. החיסון האוניברסלי עם זאת הוא חיסון הפועל על חלקיקים יסודיים של וירוס השפעת, אלה המרכיבים את כלל הזנים, ובכך מתוכנן להגן מפני כלל זני השפעת.
חברות רבות ניסו לפתח חיסון כזה אך נכשלו. דוגמה מפורסמת ממחוזותינו היא החיסון שביקשה לפתח ונכשלה בכך חברת התרופות הישראלית ביונדווקס. עם צוות בראשות הביוכימאית פרופ' רות ארנון, כלת פרס ישראל לרפואה ולשעבר נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, שבין היתר חתומה על המצאת התרכובת שעל בסיסה פותחה התרופה קופקסון, החיסון האוניברסלי שפותח במעבדות החברה בירושלים כשל בשלב 3 של הניסוי בסוף שנת 2020 25.
כיום, יש עדיין מספר מצומצם של חברות המנסות להגיע לחיסון האוניברסלי הנכסף. מחקר שלב 2a שפורסם בירחון Lancet Infectious Diseases הדגים יעילות מסוימת ובטיחות לחיסון OVX836 של החברה האירופאית Osivax, שככל הנראה כרגע נמצא כמועמד המתקדם ביותר לקראת אישורו28. בנוסף, יש מספר חיסונים בשלבים מוקדמים יותר, כמו החיסון של המרכז הלאומי האמריקאי לאלרגיה ומחלות זיהומיות שהכריז במאי 2023 כי הוא בתהליכי פיתוח של חיסון mRNA אוניברסלי לשפעת וכרגע נמצא בעיצומו של שלב 1 29.
פעילות החיסון OVX836 של חברת Osivax מתוך אתר החברה. בשונה מחיסונים קונבנציונליים לשפעת הפועלים על אתרים במעטפת הוירוס, החיסון עובד על אתרים בתוך הוירוס מה שמאפשר תגובה חזקה וממושכת של מערכת החיסון. מקור: hosivax.com
נוסף לכל אלה, ראוי לציון גם נסיונות מעניינים של החברות מודרנה, פייזר ונובהוקס לפתח חיסון משולב לקורונה ולשפעת, שכרגע גם אלה נמצאים בניסויים בשלבים מוקדמים יחסית.
המירוץ לחיסון כנגד "נגיף הפגים"
זה היה מרוץ צמוד, ומספר חברות פיתחו חיסונים שונים במקביל, ולבסוף, שנת 2023 מסתמנת כשנה שבה ניתן להגיד כי האנושות עשתה צעד משמעותי לקראת מיגור התחלואה מ"נגיף הפגים", נגיף ה-RSV.
נגיף ה-RSV (נגיף נשימתי סינציאלי, respiratory syncytial virus) הוא הגורם השכיח ביותר לזיהום חריף בדרכי הנשימה התחתונות בילדים צעירים7. זיהום בוירוס ה-RSV מוביל לריור מוגבר ולדלקת בדרכי הנשימה, וכתוצאה מכך להיצרותם של דרכי הנשימה ולסכנה משמעותית בעיקר לתינוקות וילדים צעירים7,8.
כאמור, זיהום ה-RSV גורם לתחלואה ולתמותה משמעותיות בקרב ילדים צעירים ותינוקות, במיוחד במהלך ששת החודשים הראשונים לחייהם ובפגים, ובקרב קשישים ומדוכאי חיסון. כך למשל, מחקר העריך כי בשנת 2019, כ-3.6 מיליון אשפוזים ברחבי העולם וכ-100 אלף מתים היו כתוצאה מזיהום בוירוס ה-RSVי7. נכון להיום, הטיפול העיקרי בזיהום RSV הוא טיפול תומך בלבד, כשלעתים ניתנות גם תרופות נוספות כמו מרחיבי סימפונות, אפינפרין וסטרואידים8.
טרם 2023, מספר חיסונים פותחו לזיהום ה-RSV, אך הם נכשלו בניסויים קליניים עקב תגובה חיסונית נמוכה10. כמו כן, קיים לוירוס חיסון סביל שניתן לפגים ולתינוקות בסיכון בשנתיים הראשונות לחייהם (וכלול בסל שירותי הבריאות). חיסון סביל הוא חיסון שאינו מאפשר למערכת החיסון ללמוד את הוירוס ולייצר נוגדנים כנגדו לטווח הארוך, אלא מדובר בחיסון שכולל למעשה מתן נוגדנים בלבד. מסיבה זו החיסון ניתן לפגים ולתינוקות שנמצאים בסיכון פעם בחודש.
בתחילת שנה זו, נראה היה כי מספר חיסונים נמצאים צעדים ספורים מקו הסיום לקראת אישור ה-FDA, ואכן במהלך השנה חלקם חצה אותו. שני החיסונים הראשונים אושרו במאי 2023. arexvy של חברת התרופות GSKי16 ו-abrysvo של חברת פייזר17 אושרו למטופלים מעל גיל 60, וכך למעשה קבוצת סיכון שהיתה עד כה ללא מענה קיבלה אותו. האישורים באו על רקע מחקרי השלב השלישי של שני החיסונים, שהראו יעילות של 82.6% ו-66.7%-85.7%, בהתאמה, במניעת מחלת דרכי אוויר תחתונות16,18.
יעילות החיסון abrysvo של פייזר ל-RSV כפי שהודגם בהשוואה לפלצבו, מתוך מאמר המחקר שלב 3 שפורסם ב-The New England Journal of Medicine
מבול האישורים לחיסונים כנגד RSV נמשך עם אישור החיסון הסביל beyfortus, ליילודים ותינוקות שנולדו במהלך עונת ה-RSV הראשונה לחייהם או נכנסים אליה, ובילדים עד גיל 24 חודשים בסיכון למחלת RSV חמורה במהלך עונת ה-RSV השנייה לחייהם. האישור ניתן על רקע שני מחקרים קליניים שהראו ירידה של 70%-75% במחלת RSV שדרשה בדיקה רפואית במטופלים שקיבלו את החיסון בהשוואה לפלצבו19, ונראה כי לחיסון זה יתרונות מסוימים על החיסון הסביל הקיים.
הבשורה העדכנית ביותר היתה אישור ה-FDA בסוף אוגוסט לחיסון ה-abrysvo, שאושר למתן בנשים בהריון על מנת למנוע מחלה בעובר עם היוולדו ועד גיל שישה חודשים. אישור זה התקבל על רקע מחקר שבו ניתן החיסון לנשים בשבועות ה-32-36 להריונן והראה ירידה של 34.7% בסיכון למחלת RSV בילדיהן וירידה בסיכון של 91.1% למחלת RSV חמורה בילדיהן, כ-90 יום לאחר הלידה. ב-180 יום שלאחר הלידה הירידה היתה בשיעור של 57.3% ו-76.5%, בהתאמה20.
חיסון ראוי לציון שכמעט פספס את המועד הוא חיסון ה-mRNA של חברת מודרנה, שכרגע נמצא בעיצומו של ניסוי שלב 3 למבוגרים מעל גיל 60 וצפוי להסתיים עד נובמבר 2024. שלב 1 בילדים, מבוגרים צעירים יותר, מבוגרים ונשים בגיל הפוריות צפוי להסתיים במהלך 2023 12.
האם טכנולוגיית ה-mRNA תנצח את וירוס ה-CMV?
וירוס ה-CMV (ציטומגלוירוס, Cytomegalovirus) הוא וירוס נפוץ במיוחד שמדביק אנשים בכל הגילאים, כאשר יותר ממחצית מהמבוגרים נדבקים ב-CMV עד גיל 40. רוב האנשים שנדבקו ב-CMV אינם מראים סימנים או תסמינים, או שהם מראים תסמינים קלים יחסית.
עם זאת, הידבקות ב-CMV במהלך הריון היא בעיה משמעותית לבריאות הציבור, כיוון שעובר שנדבק בוירוס עלול לפתח תחלואה נוירולוגית ארוכת טווח קשה. מוערך כי בערך אחד מכל 200 תינוקות נולד עם זיהום CMV בהריון וכי לאחד מכל חמישה תינוקות עם זיהום מתקופת ההריון ב-CMV יהיו בעיות בריאותיות ארוכות טווח. הסיבוך הנפוץ ביותר לטווח ארוך אצל תינוקות שנולדו עם זיהום CMV הוא אובדן שמיעה, שעלול להתגלות זמן קצר לאחר הלידה או להתפתח מאוחר יותר בילדות. אוכלוסיה נוספת לה וירוס ה-CMV מסוכן במיוחד היא קבוצת מדוכאי החיסון לאחר השתלת איברים31.
נכון להיום, ולמרות נסיונות רבים, אין חיסון לוירוס. דרך המניעה, ככל הנראה הטובה ביותר כיום, היא חינוך של נשים בהריון כיצד להימנע מהדבקה. בנוסף, ישנן עדויות שנויות במחלוקת לגבי מספר טיפולים אפשריים שעשויים להפחית את הסיכון לסיבוכים של CMV לאחר שההדבקה של העובר כבר התרחשה 32.
המועמדת המובילה לפיתוח חיסון לוירוס כעת היא חברת מודרנה, שהחיסון שלה מבוסס ה-mRNA, ה-mRNA-1647, נמצא כעת בעיצומו של ניסוי שלב 3 שלו, לאחר תוצאות ניתוח ביניים חיוביות של שני מחקרי שלב 1 ו-2. המחקר החל באוקטובר 2021 וצפוי להסתיים ביולי 2025 6. אם יוכתר החיסון כהצלחה, הוא עשוי למנוע תחלואה נוירולוגית קשה של ילדים רבים למשך כל חייהם, ויכול להיות חיסון ה-mRNA המשמעותי ביותר שפותח מאז חיסוני הקורונה שפרצו את הדרך.
מעבר לניסוי זה, כמה חברות נמצאות בשלבים ראשוניים בלבד בדרך לפיתוח החיסון 33,34.
לקראת מיגור התחלואה מפנאומקוק?
באפריל 2023 אישר ה-FDA גם לילדים ולתינוקות את החיסון PREVNAR 20 למניעת 20 סרוטיפים של פנאומוקוק, הגורם בין השאר לדלקת ריאות, דלקת אוזן תיכונה ודלקת קרום המוח.
פנאומקוק הוא השם הרווח לחיידק הסטרפטוקוקוס פנאומניה (Streptococcus pneumoniae), חיידק הנמצא אצל אחוז ניכר מהאוכלוסיה כנשאים באופן א-תסמיני בחלל הלוע האפי. עם זאת, אצל אנשים בסיכון, במיוחד בילדים צעירים מתחת לגיל שנתיים ובמבוגרים מעל גיל 65, החיידק עלול להיות פתוגני ולגרום לדלקת אוזן תיכונה, דלקת ריאות, ואף למחלת פנאומוקוק פולשנית כמו זיהום בדם ודלקת קרום המוח. למעשה, פנאומקוק הוא אחד הפתוגנים השכיחים ביותר לדלקת קרום המוח החיידקית. קיימים יותר מ-90 סרוטיפים שונים של פנאומקוק, הנבדלים לא רק במבנה אלא גם במחלה שהם עלולים לגרום ובקבוצות הגיל שבסיכון רב יותר 35.
חיסון נגד פנאומקוק הוא אמצעי המניעה היעיל ביותר למניעת המחלה שנגרמת מהחיידק. החיסון נגד פנאומוקוק הוא חלק מתכנית השגרה של חיסוני הילדות ובנוסף ניתן גם למבוגרים בסיכון, כמו אנשים מעל גיל 65 וחולים במחלות כרוניות 36.
חיסונים נגד פנאומקוק מקורם עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת כשהחיסון הקיים כיום וניתן למבוגרים, ה-Pneumovax 23, הוא חיסון ותיק שמקורו בשנות ה-80. החיסון הראה יכולת צנועה בלבד במניעת דלקת ריאות חיידקית ודלקת אוזן תיכונה בילדים. לאחר כשני עשורים בערך הוצג לראשונה חיסון שחולל מהפכה בתחום, ה-PREVNAR 7, שהצליח להדגים יעילות גבוהה יותר למחלות אלו, ולאחר שאושר נכנס גם הוא לתכנית השגרה של חיסוני הילדות. השכיחות הגוברת של סרוטיפים שאינם חלק מאלה המכוסים על ידי החיסון PREVNAR 7 הביאה לפיתוח חיסונים חדשים הכוללים סרוטיפים נוספים, כמו PREVNAR 13 שהוצג בשנת 2011 וכלל 13 סרוטיפים37.
למרות החיסון המוצלח, עדיין ניכר כי ישנו נטל ציבורי רב ממחלות המיוחסות לסרוטיפים שאינם כלולים בחיסון ה-PREVNAR 13. נטל זה הוביל לפיתוח ואישור החיסון החדש, ה-PREVNAR 20, שנכנס במהרה לסל התרופות הישראלי. החיסון החדש מתבסס על החיסון PREVNAR 13 הקיים של "פייזר" וכולל שבעה סרוטיפים נוספים שהוכחו כקשורים לעמידות לאנטיביוטיקה, חומרת מחלה קשה, פוטנציאל להפוך לזיהום פולשני (הגורם לזיהום בדם ובקרומי המוח) ותחלואה בילדים. יתרה מכך, הנתונים מראים כי שבעת הסרוטיפים הנוספים הכלולים ב-PREVNAR 20 הם בין כמה מהסרוטיפים הנפוצים ביותר הגורמים לזיהום פולשני לילדים. כך למשל מחקר הראה כי שבעת הסרוטיפים הנוספים לבדם היוו כ-37% הגורמים לזיהום פולשני בקרב ילדים מתחת לגיל חמש בארה"ב38.
החיסון החדש עשוי לצמצם משמעותית את התחלואה מפנאומקוק, ובתקווה להוריד אותו מסדר היום של גופי בריאות ברחבי העולם.
עוד חזון למועד - חיסון לסרטן לבלב
בשונה מכל החיסונים שפורטו לעיל, המכוונים כנגד מזהמים שונים, חיסון מעניין שנמצא בשלבי פיתוח ראשוניים הוא חיסון לסרטן לבלב. תוצאות מחקר שלב 1 של חיסון ה-mRNA החדשני הזה הוצגו בירחון היוקרתי Nature.
אמנם סרטן לבלב הוא רק הסרטן השלישי ברשימת סוגי הסרטן הגורמים למספר מקרי המוות הגדול ביותר, אך זה נובע מכך שהוא פחות שכיח בהשוואה לסרטנים נפוצים אחרים39. סיכויי ההישרדות של חולי סרטן הלבלב נחשבים לבין הסיכויים הנמוכים ביותר מבין הסרטנים הנפוצים, כשרק 12% מהחולים שורדים כחמש שנים לאחר האבחון, נתון שלא השתנה יותר מדי ב-60 השנים האחרונות 40.
שיעורי המוות הגבוהים של המחלה קשורים בין היתר לכך שרוב החולים מתגלים בעת האבחון בשלב מתקדם של המחלה, כך שהיא בלתי ניתנת לניתוח או שהיא כבר גרורתית. בין הטיפולים העיקריים למחלה הוא ניתוח שאיכותו ובטיחותו השתפרו בשנים האחרונות עם אימוץ הולך וגובר של טכניקות זעיר פולשניות ושינויים ניתוחיים נוספים. בנוסף, כימותרפיה מערכתית והקרנות ניתנות גם כן, לצד טיפולים ממוקדים שנוספו לסל הטיפולים בשנים האחרונות למוטציות גנטיות מסוימות של הגידול. עם זאת, לא נצפה שינוי משמעותי בסיכויי ההחלמה מהמחלה לטווח הארוך בשנים האחרונות41. נכון להיום, ישנו מספר מועט של חיסונים לסוגי סרטן אחרים המבוססים על טכנולוגיות אחרות שאושרו לשימוש בבני אדם 42.
שמונה סוגי הסרטן הקטלניים ביותר, המהווים כמעט שני שלישים מכלל מקרי המוות מסרטן. התרשימים מדגימים כמה סרטן לבלב קטלני בהשוואה לכמה הוא נפוץ. מקור: אתר הסרטן של ה-NIH
החיסון החדש כולל סינתזה של החיסון "בזמן אמת" מהגידול עצמו לאחר הניתוח לכריתתו. במחקר שלב 1 שפורסם ניתנו הטיפולים הסטנדרטיים לכ-16 מטופלים לצד החיסון, כשהטיפול כולו נמשך 43 שבועות (כ-11 חודשים). לאחר שנתנו לחולים את החיסון, לקחו החוקרים תאים מדגימות הדם שלהם וגידלו אותם במעבדה על מנת לבחון את התגובה לטיפול. התוצאות הראו כי מחצית מהחולים הצליחו לייצר תאי חיסון פעילים כנגד החלבונים אליהם החיסון מכוון. 18 חודשים לאחר סיום הטיפולים, כל החולים (8) שהראו רמות גבוהות של תאי חיסון פעילים נשארו בחיים. לעומת זאת, רק שני חולים נשארו בחיים במועד זה בקרב קבוצת הביקורת. בנוסף, החיסון הכפיל את זמן ההישרדות הממוצע של החולים מהקבוצה הראשונה43.
אמנם עוד מוקדם להסיק מסקנות מניסוי שלב ראשון זה, אך התוצאות אכן מעודדות. במידה ששיעורי ההצלחה יודגמו גם במחקרים עם מספר מטופלים גבוה יותר, זו עשויה להיות פריצת דרך של ממש בטיפול בסרטן הקטלני הזה.
חיסונים נוספים בפיתוח וחיסונים שאושרו לאחרונה
מעבר לחיסונים שנסקרו במאמר זה, חיסונים נוספים ראויים לציון הם החיסון שבפיתוח לשחפת44, חיסון השחפת הראשון בעולם מזה כ-100 שנים, וחיסון בפיתוח למלריה45, מחלה שעדיין נפוצה וקטלנית במדינות מתפתחות.
בנוסף, חיסונים חשובים נוספים אושרו ביולי השנה על ידי ה-FDA לשתי מחלות פחות שכיחות במחוזותינו: בחודש יולי אישר ה-FDA שני חיסונים לאנתרקס לבני 18 עד 65. לאחר האישור, החיסונים נרכשו על ידי הממשל הפדרלי האמריקאי ומאוחסנים במלאי האסטרטגי הלאומי (ה-SNS) כדי לשמש כטיפול מונע לאחר חשיפה במקרה של התקפת טרור שכוללת אנתרקס. כמו כן, בגלל איומי לוחמה ביולוגית, לצבא האמריקאי יש תכנית חיסונים פעילה נגד אנתרקס לצוות היוצא לזירות ספציפיות ברחבי העולם46. בנוסף, אישר ה-FDA את החיסון שאושר כבר בשנת 2019 לאבולה למבוגרים מעל גיל 18, גם לילדים מגיל 12 חודשים47.
בזכות חדשנות טכנולוגית וקצת דחיפה ממגיפת הקורונה, נראה כי עולם המחלות הזיהומיות עשוי להשתנות ללא הכר בעתיד הקרוב. נותר לנו רק לקוות כי חיסוני ה-mRNA שבפיתוח יפלסו את הדרך לחיסונים נוספים הכוללים שימוש בטכנולוגיה זו לשאר המחלות הזיהומיות ואף למחלות אחרות שאינן זיהומיות.
לרשימת הספרות - ליחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
