חברי כנסת, קופות החולים וארגוני בריאות הנפש מוחים נגד הכוונה להטיל אגרה של 800-600 שקל על ביקור במיון פסיכיאטרי.
עוד בעניין דומה
בדיון בנושא בוועדת הבריאות של הכנסת שנערך ביום ב', נאמר כי האגרה, בדומה לאגרת מיון בבתי חולים כלליים, נועדה לצמצם את הפניות למיון, אך בעוד שכאשר מדובר בפניה למיון כללי, יש חלופות בקהילה, המענים המוצעים בקהילה בתחום בריאות הנפש מצומצמים.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, אמר כי התכנית הלאומית המקודמת בימים אלה תרחיב את המענה הקהילתי בתחום, באמצעות הרחבת מספר אנשי המקצוע במערכת, הגדלת חלופות האשפוז ומוקדי החירום, מתן מלגות לפסיכולוגים-מתמחים, הגדלת השכר לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, הקמת מרפאות נפש חדשות, כולל במגזר הערבי ועוד.
לדבריו, התשלום מתחייב בשל המחסור בכוח אדם בחדרי המיון הפסיכיאטריים כיוון שכיום איש אינו משלם על טיפול כזה, גם לא קופות החולים. לדברי ד"ר בודנהיימר, "במקרים ספציפיים, אין הכוונה להשית את התשלום על המטופל אלא על הקופות, כשם שאנו דוחפים אותם להרחיב מענה בקהילה כמרפאות ומוקדים טלפוניים". הוא ציין כי יוגדרו סיבות רחבות ככל היתן לפטור מתשלום האגרה ב
עוד צוין בדיון כי היום לא ניתן פטור מאגרה על טיפול נפשי בבית חולים כללי וכי בחודשים הקרובים ייקבעו הנהלים לפטור כזה.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ משה רוט (יהדות התורה), אמר כי "אין מקום לאגרה כזו, ועל משרד הבריאות לחייב את קופות החולים להקים מוקדי טיפול נפשי בקהילה". רוט אף הציע לשקול הקמת מוקדים מאוחדים לכל חברי קופות, ולבחון הרחבת הסיבות למתן פטור מאגרה בהגעה למיון. הוא ביקש ממשרד הבריאות למסור לוועדה בתוך חודש תחשיב גובה ההכנסות המשוער מאגרות מיון בבתי החולים הפסיכיאטריים, פילוח לגבי סוגי הפניות למיון פסיכיאטרי ואחוז הפניות החוזרות למיון פסיכיאטרי.
חברי הכנסת ציינו כי "מדובר בפגיעה חמורה וחסרת תקדים במתמודדי הנפש, שעלולה להחמיר עוד יותר את מצבם ואת מצבה של המערכת, העגום גם כך".