חדשות

רמות נמוכות של ברזל בדם נקשרו להתפתחות Long Covid

מחקר חדש הראה כי לפגמים במנגנון ויסות הברזל בגוף וחסר בברזל ממקור דלקתי, כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה, יש השפעה על התפתחות תסמיני לונג קוביד | על חשיבות משק הברזל לחיסוניות הגוף

תופעת חסר בברזל באוכלוסיות שונות לא זכתה עד לאחרונה לתשומת לב ראויה בהקשר לחשיבותה בחיסוניות טבעית ו/או מושרית. במאמר קודם שפרסמנו, כחלק מקבוצת חוקרים מהאגודה הבינלאומית לחקר ברזל בבריאות ובחולי BIOIRON, הצגנו נתונים כיצד חסר בברזל בדם מגביל חיסון טבעי ומושרה ומשבש תגובות לחיסונים שונים, עם דגש לגבי קורונה אצל אנשים אנמיים, שהם כחמישית מאוכלוסיית האדם.

במאמר הנ"ל הצבענו על כך שהגורם הדלקתי המתהווה בקורונה, כמו בכל מחלה זיהומית, הוא הגורם להיווצרות חסר סיסטמי של ברזל ובעקבותיו גם אנמיה חריפה, ולהם השפעה על התגובה החיסוניות, הן הטבעית (innate) והן הנרכשת.

ואכן, במחקר עדכני שנערך באוניברסיטת קיימברידג' והתפרסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature Immunology ונערך בקרב מאות חולי קורונה מדרגות חולי שונות, הראו החוקרים שאצל חולים שסבלו ממחלה מתונה עד חמורה, גדל הסיכוי לחלות במחלת קורונה ממושכת – Long Covid, וזאת בהתאמה עם פגמים במנגנון ויסות הברזל בגוף. אלה התבטאו, בין היתר, בהופעת רטיקלוציטוזיס היפוכרומית שהצביעה על תגובה פיזיולוגית פגומה להיפוקסיה ולחסר ברזל ממקור דלקתי (חסר תפקודי) ואנמיה. לממצאים חשיבות דיאגנוסטית, שכן בכוחם להצביע על חולים שעלולים לסבול מ-Long Covid, אך יש להם גם חשיבות תרפויטית.

כאן המקום לציין שלפי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), הולך וגדל מספר מקרי המוות בקרב חולי Long covid - כ-7% מהמבוגרים שחוו הדבקה בוירוס, המתאפיינת בתסמינים של עייפות כרונית, תשישות ותחושת ערפול.

המחקר החדש מאשש שבקורונה, כמו בדלקת זיהומיות רבות אחרות, חלים שינויים קיצוניים בתכולת הברזל הסיסטמי המידלדל כתוצאה מהתגובה הדלקתית החריפה שמשרה (באמצעות ציטוקינים פרו-דלקתיים) הפרשה מוגברת של הפסידין, ההורמון הגורם לחסימות בהעברת יון המתכת לפלזמה מהמעי אך בעיקר מהטחול ומהכבד.

יוצא, אם כן, שנוזל הדם מידלדל מברזל ונוצרת היפופרמיה, עקב זה שהגוף לא סופג במעי את 1-2- מ"ג הברזל שהוא מאבד יומית (משחיקה טבעית של תאים) אך בעיקר מאותם 15-20 מ"ג ברזל שמצטברים יומית בטחול ובכבד, כתוצאה מעיכולם של 1% מתאי הדם האדומים.

ההיפופרמיה שמתפתחת ובעקבותיה האנמיה, יוצרת פחת הן בהובלת חמצן לרקמות ובאספקת ברזל לאיברי הגוף השונים, שכל אחד לחוד אך בוודאי יחד בכוחם לגרום לאי ספיקת מערכות הגוף ולתסמינים שמאפיינים Long covid.

איך מתגברים על הבעיה? המחקרים האחרונים מצביעים על כך שניתן להקטין משמעותית את תסמיני Long covid על ידי טיפול מוקדם במחוללי המחלה, כאשר הטיפול העיקרי הוא במרכיב הדלקתי, רצוי עוד בטרם השפעתו על מאזן הברזל.

דרך אחרת התגלתה לגמרי במקרה במחקר IRONMAN מחודש דצמבר 2022, שבמקורו נועד לבחון את השפעת מתן ברזל iv על חולים עם אי ספיקה לבבית שהיו מחוסרי ברזל, בחלקם גם אנמיים. במחקר, שחלקו נקטע בגלל הופעת הפנדמיה, נמצא שהוספת הברזל iv היטיבה בהתמודדות עם מחלת הקורונה, לכאורה בעקבות העשרת משק הברזל בגוף. הדבר מתיישב עם הנתונים שהוצגו בעבודתנו מסוף 2021.

תופעה דומה של הטבה אפשרית של ברזל סיסטמי במניעת התפתחות מחלה קשה תוארה במאמר שהתבסס על סקר בינלאומי שנערך בקרב חולי β-תלסמיה שלהם עומס יתר של ברזל כתוצאה מעירויי דם תכופים ו/או ספיגת יתר של ברזל. במאמר דווח שברוב חולי β-תלסמיה שנדבקו בקורונה לא התפתחו לרוב תסמינים קשים. תוצאות דומות נצפו במקומות אחרים, כולל בקרב האוכלוסיה הפלסטינית.

תופעת העמידות להופעת קורונה חריפה אצל חולים עם עומס יתר של ברזל מתיישרת עם (אך לא בהכרח מוכיחה את) הרעיון שלמאזן הברזל בגוף מקום מרכזי בהתמודדות בפני קורונה ושלמשק ברזל מאוזן יש ערך מוסף בהתמודדות עם מחלות זיהומיות.    

נושאים קשורים:  חסר בברזל,  אנמיה,  קורונה,  לונג קוביד,  מחקרים
תגובות