מחקר חדש מעיד על זינוק מדאיג במחסור בתרופות בישראל

זינוק דרמטי של 266% במחסור בתרופות בישראל בשש השנים שבין 2014 ל-2022. המחסור העיקרי נרשם בתרופות למערכת העצבים והוא נובע מעיכוב באספקה. כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, Israel Journal of Health Policy Research. מחסור גדול בתרופות קיים גם באירופה ובארה"ב.

המחקר שנערך על ידי פרופ' איל  שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל, מגר' אלי מרום סגן, מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ד"ר אלה וישקאוצמן, ד"ר עינת גורלי וד"ר שגב שני מהמחלקה לניהול סיכונים ומידע תרופתי באגף הרוקחות במשרד הבריאות, בחן את נתוני המחסור בתרופות במערכת הבריאות בישראל ואת הסיבות לכך.

החוקרים ניתחו את מאגר הנתונים של משרד הבריאות המכיל תיעוד על מחסור בתרופות החל משנת 2014 ועד היום. בנוסף, הם בדקו את כל הפרסומים הרשמיים והתכתבויות של משרד הבריאות בארכיון חטיבת התרופות בנוגע לתגובות רגולטוריות למחסור בתכשירים וטכנולוגיות ודרכי הטיפול שבוצעו וניתחו של שני מקרים ספציפיים של מחסור בתרופות שהיו בשנים אלו בישראל.

הממצאים מראים כי בין השנים 2014 ל-2022 זינק שיעור המחסור בתרופות בישראל ב-266%. סך כל המחסור בתרופות עמד על 3,228 מקרים. כ-20% (672) מהמקרים נגרמו מסיבות מסחריות ו-79% (2,556) מהמקרים נגרמו מסיבות תפעוליות.

משך הזמן הממוצע לסירוגין של המחסור בתרופות עלה ב-56% מ-85 ימים בממוצע ל-133 ימים בממוצע. על פי הממצאים, היצרנים הודיעו למשרד הבריאות כ-22 ימים לפני המחסור בפועל בממוצע, פרק זמן קצר מדי לטיפול ולנסות למצוא פתרונות למטופלים.

בניתוח מקרי המחסור בתרופות שחוזרים על עצמם לאורך השנים, שבוצע על פי מערכת המסווגת את התרופות לפי חומרים פעילים, הקטגוריות הבולטות ביותר של מחסור היו בתחום תרופות למערכת העצבים (21%), תרופות אנטי זיהומיות לשימוש מערכתי (16%), תרופות למחלות קרדיווסקולריות (15%), תרופות לטיפול בבעיות במערכת העיכול וחילוף חומרים (7%), תרופות לטיפול בבעיות במערכת השתן והורמוני מין (7%).

עוד עולה מהמחקר שהגורמים העיקריים התורמים למחסור בתרופות בישראל היו עיכוב במשלוח/ אספקת תרופות (38%), ניצול יתר של תרופות בישראל (12%), מחסור בחומרי גלם (9%), בעיות באספקת ייצור (8%) ועיכובים בייצור (6%). גורמים אלה מהווים יחד 70% מסך הסיבות למחסור בתרופות המיוחסים לסיבות מבצעיות.

לטענת החוקרים, למרות המעקב השגרתי שמבצע משרד הבריאות, סוגיית המחסור בתרופות מחריפה מדי שנה ומהווה סיכון בריאותי חמור. להערכתם, כמה מהגורמים לכך קשורים להיעדר חקיקה ספציפית הנוגעת למחסור בתרופות, התמקדות בניהול משברים נקודתיים במקום התייחסות לסוגיה באופן רחב, והעדר שימוש באמצעי אכיפה לרבות קנסות על חברות שלא התריעו מבעוד מועד על מחסור צפוי או החזקה של מלאי תרופות נמוך מהנדרש.

ממצאי המחקר מדגישים באופן חד משמעי את הצורך המתמשך בניטור קבוע ומתמשך של מחסור בתרופות וביישום אסטרטגיות שיביאו להפחתה הפגיעה בטיפול ובבטיחות החולים בישראל.

פרופ' איל שוצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל. "חשש ממשי כי בשנים הקרובות מחסור זה יחריף, ויותר ויותר חולים יתקשו להשיג את הטיפול התרופתי שהם זקוקים לו". צילום: ליאור צור

"הממצאים מעידים על מגמה מדאיגה, שספק אם תשתנה אם לא יינקטו צעדים משמעותיים לטיפול בסוגיה כבר כעת של מחסור הולך וגדל בתרופות", אמר פרופ' שורצברג. "קיים חשש ממשי כי בשנים הקרובות מחסור זה יחריף, ויותר ויותר חולים יתקשו להשיג את הטיפול התרופתי שהם זקוקים לו. בעת אירוע משברי, כמו זה שחווה מדינת ישראל מאז השבעה באוקטובר האחרון, אנו עלולים להימצא במחסור חריף או מיידי, ולכן יש חשיבות רבה בגיבוש תכנית לאומית מעמיקה להגדלת מלאי התרופות הלאומי".

לדברי פרופ' נחמן אש, יו״ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כמו מדינות נוספות בעולם גם ישראל מתמודדת עם בעיה חמורה של מחסור בתרופות. "משרד הבריאות נאלץ להתמודד עם האתגר בנושא ועם קושי בהפעלת אמצעי אכיפה ומתן קנסות נגד ספקי התרופות. מערכת הבריאות, ובכלל זה הרגולטור, גורמי המקצוע ותעשיית התרופות, צריכים לשרטט קריטריונים ברורים להערכת רמת הסיכון למטופלים במקרים בהם צפוי מחסור בתרופות על מנת לאפשר התערבות ומציאת פתרונות לתרחישים השונים שיאפשרו לשמור על בטיחות המטופלים", אמר.

מחסור בתרופות בבריטניה – מצב נורמלי חדש

כתבה ב-The Gurdian מהשבוע שעבר עוסקת במחסור בתרופות בבריטניה, שמוגדר שם כמצב ה"נורמלי החדש" שהחמיר בעקבות הברקזיט על פי דו"ח של מכון הבריאות Nuffield Trust.

הזינוק הדרמטי שחל לאחרונה במספר התרופות שאינן זמינות יצר בעיה קשה לרופאים, לרוקחים, למערכת הבריאות הבריטית ולמטופלים. על פי הכתבה, "מספר האזהרות שחברות התרופות פרסמו לגבי בעיות אספקה ​​צפויות של מוצרים מסוימים הוכפל יותר מ-648 ב-2020 ל-1,634 אשתקד. על פי מחברי הדו"ח, "העלייה במחסור בתרופות חיוניות שהיתה בעבר נדירה וכעת היא נפוצה היא התפתחות מזעזעת שמעטים יכלו לחזות אותה לפני עשור".

בריטניה נאבקת מאז השנה שעברה עם מחסור גדול בתרופות לטיפול ב-ADHD, סוכרת מסוג 2 ואפילפסיה. שלוש תרופות להפרעות קשב וריכוז שהיו במחסור נועדו לחזור למחזור רגיל עד סוף 2023, אך נותרו קשות להשגה.

איגוד התרופות האירופאי EMA פרסם לפני כשבוע המלצות חדשות לחיזוק שרשראות אספקה ​​של תרופות קריטיות בשל המחסור בתרופות ביבשת. על פי דיווח של סוכנות הידיעות של האיחוד האירופאי (Euronews), במהלך השנתיים האחרונות מדינות האיחוד מדווחות על שיבושים באספקת תרופות מסוימות ועל התמודדות עם מחסור באנטיביוטיקה לטיפול בילדים בסוף שנת 2022.

המחסור באירופה מיוחס גם הוא לבעיות אספקה שנובעות מ​​עלייה בביקוש, לכושר ייצור נמוך ולמחסור בחומרי גלם, לפי הודעה שפרסמה הנציבות באוקטובר האחרון.

ארה"ב: שיא במחסור בתרופות

בארה"ב מדווחים על שיא במחסור בתרופות. בדיווח של ה-CNN מראשית אפריל מצוין כי ארגוני הרוקחות בארה"ב עוקבים אחרי מחסור בתרופות מאז 2001 וכי מאז 2014, עת נרשם שיא של מחסור ב-320 תרופות, המגמה התמתנה, אולם מאז שנת 2021 שבה המגמה לעלות עם מחסור ב-323 תרופות בשלושת החודשים הראשונים של 2024.

מנכ"ל האגודה האמריקאית לרוקחות מערכת הבריאות, פול אברמוביץ', כתב בבלוג שלו כי "כל סוגי התרופות פגיעות למחסור אך המדאיג ביותר הוא המחסור בתרופות להזרקה סטריליות גנריות, כולל תרופות כימותרפיות לסרטן ותרופות חירום, וכן מחסור מתמשך בתרופות להפרעות קשב וריכוז". לצד 32 התרופות הכימותרפיות המצויות במחסור, המחסור הגבוה ביותר הוא בקטגוריות של תרופות למערכת העצבים המרכזית, תרופות אנטי-מיקרוביאליות, הורמונים ונוזלים לווריד.