במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry, החוקרים שאפו לבחון האם רמות אימהיות של סמנים ביולוגיים דלקתיים במהלך ההריון קשורות לסימפטומים דיכאוניים אצל צאצאים בגיל ההתבגרות. בנוסף, החוקרים בחנו כיצד תזמון ההריון, מין צאצאים וסימפטומים פסיכיאטריים בילדות משפיעים על הקשרים הללו.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת של קבוצת לידה מבוססת אוכלוסייה ממחקרי בריאות והתפתחות הילד (CHDS), שגייסה כמעט את כל האמהות המקבלות טיפול מיילדותי מתוכנית הבריאות של קרן קייזר (KFHP) במחוז אלאמדה, קליפורניה, בין יוני 1959 וספטמבר 1966. נתוני הריון ותוצאות של בדיקות דם נאספו מ-674 אמהות (גיל ממוצע 28.1, סטיית תקן 5.9 שנים), ונתוני סימפטומים פסיכיאטריים של צאצאיהן נאספו בילדות (בגילאי 9-11 שנים) ובגיל ההתבגרות (בגילאי 15-17 שנים). נכללו זוגות של אם-צאצא עם סמנים ביולוגיים דלקתיים טרום לידתיים זמינים במהלך השליש הראשון ו/או השני ונתוני סימפטומים דיכאוניים ממעקב אחר הצאצאים, מתוכם 350 זכרים ו-325 נקבות. ניתוח הנתונים התרחש בין מרץ 2020 ליוני 2023.
מתוצאות המחקר עולה כי רמות גבוהות יותר של אינטרלוקין 6 (IL-6) במהלך השליש השני היו קשורות באופן מובהק לתסמיני דיכאון מג'ורי יותר אצל צאצאים במהלך גיל ההתבגרות, עם מקדם בטא של 0.57 וסטיית תקן של 0.26 (p = 0.03). באופן ספציפי, סימפטומים של החצנה בילדות תיווכו באופן משמעותי את הקשר בין רמות IL-6 בטרימסטר הראשון לבין תסמיני דיכאון של מתבגרים בצאצאים זכרים, עם בטא של 0.18 ורווח סמך של 95% שנע בין 0.02 ל-0.47. תסמינים של הפנמה בילדות מילאו תפקיד מתווך דומה עבור צאצאיות במהלך השליש השני עם אנטגוניסט לקולטן IL-1 (IL-1RA), עם בטא של 0.80 ורווח סמך של 95% שנע בין 0.19 ל-1.75.
החוקרים סיכמו כי דלקת אימהית טרום לידתית קשורה לתסמיני דיכאון אצל צאצאים בגיל ההתבגרות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהמסלולים לסימפטומטולוגיה דיכאונית של מתבגרים מגורמי סיכון טרום לידתיים עשויים להיות שונים בהתבסס הן על תזמון החשיפה לדלקת טרום לידתית והן על סמך מין צאצאים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
