רופאים מתנגדים להיתר על עישון סיגריות במחלקות הפסיכיאטריות ובבתי החולים הפסיכיאטריים. טיוטת הצו למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (שינוי התוספת לחוק) שפורסמה בנובמבר האחרון להערות הציבור, מנמקת את ההיתר בכך שלא ניתן למנוע עישון של מתמודדי נפש שחפצים לעשן.
עוד בעניין דומה
במכתב שנשלח לשר הבריאות אוריאל בוסו יום לפני היום האחרון להגשת הערות, בשבוע שעבר, כתבו רופאים, ראשי איגודים ועמותות לבריאות הציבור, כי מדובר בפתרון שנועד לכסות על חוסר היכולת לאכוף את החוק למניעת עישון. "החשש מפני העובדה שאי עמידה בהנחיות הנוכחיות תהפוך את מנהלי בתי החולים לעבריינים לכאורה, צריך לקבל מענה בצורה ראויה ומקובלת מבחינת בריאות הציבור ובהתאמה לאוכלוסייה המיוחדת ולא בהתרת איסורים חברתיים בעלי משמעות בריאותית", כתבו.
המכתב חתום על ידי רופאים ומומחי בריאות, ביניהם ד"ר מרינה קופצ'יק, יו"ר האיגוד לפסיכיאטריה, פרופ' יעל בר זאב, יו"ר החברה למניעה ולגמילה מעישון, פרופ' לאה רוזן, בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' חגי לוין, יו"ר האיגוד לרופאי בריאות הציבור וד"ר שי קונס, מנהל מחלקה סגורה א' בבית החולים גהה.
הכותבים מנמקים את התנגדותם בשורה של טיעונים המגובים במחקרים רבים שנערכו בעולם. בין השאר הם מסבירים כי ההצעה תפגע בבריאות המטופלים והצוות הרפואי. "שיעור התמותה עקב עישון בקרב חולים פסיכיאטרים מוגבר באופן משמעותי", הם מציינים ומגבים זאת במחקרים על פיהם "מצבים הקשורים לטבק מהווים כ-53% מסך מקרי המוות בחולים עם סכיזופרניה, 48% באלה עם הפרעה דו-קוטבית ו-50% באלה עם דיכאון".
המתנגדים מדגישים כי במדינות מפותחות רבות כבר הצליחו ליישם איסור עישון בבתי חולים פסיכיאטריים. "בעולם הצליחו להביא ליישום איסור עישון בבתי חולים פסיכיאטריים באנגליה, אוסטרליה, ארה"ב, יפן ובמקומות נוספים. בדרך זו הם מובילים ליתרונות בריאותיים משמעותיים", כתבו.
"מתן לגיטימציה רחבה יותר לעישון ונגישות גבוהה יותר לעישון מנוגדים לעיקרון הביו-אתי "אי גרימת נזק" למטופל ולסובבים", ציינו והוסיפו כי לצד הסיכון הבריאותי קיימים גם סיכונים בטיחותיים תוך תזכורת לכך שבשנים האחרונות היו מספר אירועי הצתה על ידי סיגריות במחלקות פסיכיאטריות שגרמו נזק לרכוש ובבתי חולים כלליים גם עלו בחיי אדם.
במקום להתיר עישון, המומחים קוראים למשרד הבריאות להעמיד פתרונות מעשיים: "פיזיולוגית ניתן להתמודד עם ההתמכרות לסיגריות בצורה פשוטה יחסית על ידי תחליפי ניקוטין (Nicotine Replacement Therapy) שיסופקו על ידי משרד הבריאות", נכתב.
עוד הם טוענים כי "ניכר שהעומדים מאחורי ההצעה לא חיים את היומיום במחלקות הסגורות ואת השוני הניכר שהחקיקה הביאה בתחום. חזרה לאחור תביא לפגיעה משמעותית בסובבים ובמטופלים עצמם ועלולה להביא לשרשרת תביעות נזיקין מצד הנפגעים הפוטנציאליים".
הם מסכמים את פנייתם בכך שמדובר ב"מגמה של הסטת תקציבים במערכת מורעבת לטובת בניית חדרים שלא הוכחו כיעילים, זאת במקום להשקיע בפרויקטים רבים אחרים אליהם יש לנתב את הכספים. החלופה הזולה יותר לטווח הקצר, תהפוך את המחלקות למוצפות בעשן סיגריות לנוכח ביטול המרחק המינימלי הקיים כיום בין הפתח לחצר".
האיסור לעשן במחלקות פסיכיאטריות "אינו מותאם למציאות"
האיסור על עישון במערכת הבריאות תקף מאז 2018 עם החרגה זמנית של המחלקות הפסיכיאטריות הסגורות, עד לגיבוש תוכניות שתאפשרנה הפסקת עישון גם בהן.
בתיקון שמטרתו לאפשר למנהלי מחלקות ובתי חולים פסיכיאטריים לקבוע הסדר פרטני המותאם לנסיבות המוסד הרפואי ומטופליו, נכתב כי: "במקרה הייחודי של מטופלים המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות ובבתי חולים פסיכיאטריים, איסור גורף על עישון בתוך המבנה, לרבות בחצר המוסד, אינו מותאם מציאות; ויש קושי לקבוע בחוק הוראה אחידה לכלל בתי החולים הפסיכיאטריים".
בדברי ההסבר להצעת השינוי נכתב כי "בעקבות עבודת מטה שנעשתה, שבה לקחו חלק מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים וצוותיהם, המחלקה לחינוך ולקידום הבריאות בחטיבת בריאות הציבור, האגף לבריאות הנפש בחטיבת רפואה התגבשה ההבנה כי איסור גורף של עישון במקרה הייחודי של מטופלים פסיכיאטריים אינו מותאם מציאות".
הנימוקים על פי המסמך הם ש"האכיפה במקרה של מטופלים פסיכיאטריים מורכבת: מדובר באוכלוסייה המתקשה לעיתים להפנים הנחיות וכללים, ויש קושי בהצבת גבולות ובהשגת שיתוף הפעולה; חלק מהמטופלים עם פגיעה בשיפוט וחוסר הבנה של המתרחש סביבם; חלק מהמטופלים מאושפזים בכפייה, ללא יכולת לצאת מבית החולים. כמו כן, מרבית המטופלים המתמודדים עם תחלואה קשה מעשנים, ואינם מעוניינים ואף מסרבים להשתתף בתוכניות לגמילה מעישון".
עוד נמצא במסגרת עבודת המטה האמורה, כי יש קושי לקבוע בחוק הוראה אחידה לכלל המוסדות הרלוונטיים מאחר שקיימים הבדלים מהותיים בין בתי החולים הפסיכיאטריים השונים והמחלקות הפסיכיאטריות השונות. לפיכך, ועל מנת שמוסדות אלה יוכלו לעמוד בהוראות החוק, מוצע לקבוע כי ביחס לכל מוסד תתקבל החלטה פרטנית באשר להסדר העישון בשים לב לצורך להגן על המטופלים, על הצוות ועל המבקרים מפני עישון כפוי.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "צמצום תופעת העישון ונזקיה היא אחת המשימות הלאומיות החשובות בתחום בריאות הציבור ואנו מחויבים למאבק בעישון והשלכותיו. משרד הבריאות ממשיך כל העת במאמציו למיגור תופעת העישון ובניסיון למנוע ככל שניתן את החשיפה לכלל מוצרי העישון.
יש לציין כי יותר משליש מהאשפוזים במחלקות סגורות מוגדרים כאשפוזים בכפייה. במקרים שבהם אדם נמצא במשבר נפשי קשה ואושפז בכפייה, לא ניתן לכפות עליו תהליך גמילה מעישון, ולכן היה צורך לנסח החרגה מיוחדת למצבים אלו.
משרד הבריאות יבחן את ההסתייגויות וההערות שהועברו לצו ויגבש עמדה בעניינם".