מזכירה רפואית בקופת חולים גדולה, אשר נחשפה לאירוע מוות טראומטי של מטופל בעת עבודתה, תזכה בתגמולי עתק בסך של כ-800 אלף שקל. זאת, לאחר מאבק ארוך מול המוסד לביטוח לאומי.
עוד בעניין דומה
האירוע התרחש כאשר מטופל, שהמתין בחדר ההמתנה של המרפאה, פנה למזכירה בבקשה להיכנס לרופא באופן מיידי. המזכירה פנתה מספר פעמים לרופא, אך נענתה בהוראה לבקש מהמטופל להמתין לתורו.
המזכירה הרפואית העידה כי בזמן ההמתנה הסתובב המטופל הלוך ושוב, מהתנשם בכבדות ואחז בחזהו. כשעמד סוף-סוף להיכנס לחדר הרופא, קרס לפתע על הרצפה וככל הנראה חווה דום לב. המזכירה, שהיתה הראשונה לידו, חזתה במאבק הצוות להציל את חייו ואף סייעה בחלק מפעולות ההחייאה, אך נסיונות אלו עלו בתוהו והוא נפטר על רצפת הקליניקה אל מול עיניה.
לדברי עו"ד עידו פן, המייצג את המזכירה הרפואית, בעקבות האירוע החלה האישה לסבול מתסמינים נפשיים קשים ומתמשכים. היא פיתחה פחד עז מלצאת מביתה, החלה להזניח את עצמה ואת סביבתה, ביטאה תחושת ייאוש עמוקה, סבלה מהפרעות שינה קשות, נטתה להתפרץ בבכי בקלות, חוותה התקפי חרדה תכופים, איבדה חשק לבצע מטלות יומיומיות בסיסיות ואף ביצעה פעולות אימפולסיביות כמו גילוח שיער ראשה. לדבריו, תופעות אלו השפיעו באופן משמעותי על יכולתה לתפקד בעבודה ובמסגרות חברתיות.
בעקבות הידרדרותה הנפשית פנתה האישה לעורך דין, אשר הגיש בשמה בקשה למוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה, ולהכיר בה כנפגעת עבודה, אך הוועדה הרפואית של המל"ל, שהתכנסה בעניינה, קבעה לה נכות נפשית בשיעור נמוך ביותר וזאת בטענה ל"מצב רפואי קודם".
מעיון בגליונה הרפואי מצאה הוועדה, שהאישה סבלה מספר שנים לפני המקרה מדיכאון זמני בעקבות מות אמה. לטענת אנשי הוועדה, מצב זה עשוי להסביר את הידרדרותה הנפשית, אם כי אירוע המוות עצמו ללא ספק תרם להידרדרות זו. בשל כך, החליטה הוועדה לנכות מנכותה הנפשית את השפעת המצב הקודם והעמידה את שיעור נכותה שנגרם ישירות מתאונת העבודה על 5% בלבד - שיעור שאינו מזכה בפיצוי של ממש.
בצר לה, פנתה האישה לעו"ד פן, אשר הגיש בשמה ערר לוועדת הערר במל"ל. במסגרת הערר, הציג עו"ד פן חוות דעת רפואית שטענו כי אין קשר בין אירוע הדיכאון המינורי שאותו חוותה האישה בעקבות מות אמה, למצב הפוסט טראומתי שאותו פיתחה עקב אירוע המוות המזעזע של המטופל בקליניקה, שעד היום רודף אותה, תוך שהיא חשה לגביו רגשות אשמה כבדים. כמו כן, הציג עו"ד פן בפני ועדת הערר נתונים מעודכנים אודות מצבה הנפשי של האישה, כולל חוות מומחים שתיארו את השפעת האירוע הטראומטי על שגרת יומה.
לאחר שניהלה דיון עמוק בנושא, החליטה ועדת העררים שאין בסיס אמיתי להפחתת אחוזי הנכות בשל "מצב קודם" והעלתה את נכותה של האישה ל-20%. העלאת שיעור הנכות הקנתה לאישה מענק חד פעמי של כ-50 אלף שקל וקיצבה חודשית קבועה לשארית חייה. לדבריו, סך התגמולים אותו עתידה לקבל האישה יעלה בוודאי על 800 אלף שקל.