עלייה בבעיות בריאות גופניות בקרב מתמודדי נפש מפונים

מלחמת שבעה באוקטובר הובילה לעלייה משמעותית בדיווח על בעיות בריאות גופניות בקרב מקבלי שירותי שיקום בבריאות הנפש ביישובים שפונו. כך עולה מדו"ח חדש של התכנית הלאומית להערכת מדדי תוצאה ומדדי תהליך במערך השיקום בבריאות הנפש שפורסם השבוע.

הדו"ח, "השפעת מלחמת שבעה באוקטובר על מקבלי שירותי סל שיקום בבריאות הנפש", נכתב על ידי צוות חוקרים ממערך השיקום, אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בראשות פרופ' איתמר גרוטו.

כ-37,000 איש מקבלים סל שיקום לבריאות הנפש בישראל. הדו"ח מצביע על כך שהעלייה בבעיות הבריאות הגופניות נותרה אצלם גבוהה גם מספר חודשים לאחר תחילת המלחמה בהשוואה לתקופה שקדמה לה. במחוזות הצפון והדרום ביישובים שלא פונו, נצפתה תחילה ירידה ולאחר מכן עלייה חדה בדיווחים על בעיות בריאות.

השלכות משמעותיות על בריאות הנפש של כלל האוכלוסיה

כותבי הדו"ח מציינים כי לשבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו יש השלכות משמעותיות על בריאות הנפש של כלל האוכלוסיה. לאחר פרוץ המלחמה נרשמו עליות ניכרות בתסמינים של פוסט טראומה, דיכאון וחרדה בקרב האוכלוסיה הישראלית, הן בקרב כלל הציבור והן בקרב אוכלוסיות ייחודיות שנחשפו בצורה ישירה יותר לאירועים.

במחקרים על האוכלוסיה הכללית נמצאה עלייה מובהקת בשכיחות של PTSD, עם נתונים המצביעים על כך ששיעור האנשים עם תסמינים פוסט-טראומטיים עלה מ-16.2% ל-29.8% לאחר האירועים, שיעורי החרדה עלו מ-24.9% ל-42.7% ושיעורי הדיכאון עלו מ-31.3% ל-44.8%.

עוד הם מציינים כי נמצאו הבדלים בין אוכלוסיות שונות באופן התגובה, למשל בין יהודים וערבים. תסמינים של חרדה, דיכאון ופוסט טראומה (PTSD) דווחו בשיעור גבוה יותר בקרב ערבים. לדוגמה, שיעור המדווחים על PTSD בקרב ערבים עמד על כ-52%, לעומת 25% בקרב יהודים. גם בדיכאון נרשמה עלייה דומה, עם שיעור של כ-57% בקרב ערבים לעומת 44% בקרב יהודים.

בנוסף, נמצאה ירידה משמעותית ביכולת ובמוטיבציה של מקבלי השירות להציב לעצמם מטרות לאחר פרוץ המלחמה, במיוחד ביישובים שפונו. בישובים אלה נרשמה ירידה ל-82.7% ברבעון האחרון של 2023 לעומת 89.4% בתקופה שקדמה למלחמה.

תחושת השייכות לקהילה נפגעה באופן מובהק סטטיסטית (p=0.038) דווקא ביישובים במחוזות שלא פונו. עם זאת, בתחילת 2024 נצפתה עלייה לרמה גבוהה יותר מאשר בתקופה שלפני המלחמה.

הדו"ח התבסס על ניתוח 31,062 שאלונים שמולאו על ידי 15,121 מקבלי שירות בין ינואר 2023 ליוני 2024 והוא מספק תובנות חשובות על השפעות המלחמה על אוכלוסיה פגיעה זו.

מחברי הדו"ח ממליצים לפתח תכניות תמיכה ממוקדות לאזורים שנפגעו באופן משמעותי, לחזק את שירותי הבריאות הנפשית והגופנית למקבלי סל שיקום במחוזות הצפון והדרום, ולבצע מחקרים ארוכי טווח לבחינת ההשפעות המתמשכות של המלחמה על מקבלי השירות. כמו כן, מומלץ להעמיק את המחקר בנוגע לגורמים המקדמים חוסן נפשי והסתגלות, ולשקול את השילוב של משאבים קהילתיים והגברת המעורבות הקהילתית כחלק מתהליך השיקום.