"דו"ח המבקר על מערך בריאות הנפש במלחמה חוטא לאמת"

משרד הבריאות דוחה את ממצאי דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא הטיפול בבריאות הנפש בעקבות המלחמה וטוען כי הוא "חוטא לאמת המקצועית". התגובה כוללת גם את מכתב המועצה הלאומית לפוסט טראומה למבקר בנושא שנשלח לפני כחודש.

בתגובה מפורטת טוען המשרד כי הדו"ח מנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של אירועי המלחמה וכתוצאה מכך מגיע למסקנות שגויות בנוגע לאופן פעילות המשרד בנושא. עוד נכתב כי המסקנות השגויות עלולות לפגוע בחוסן הציבורי.

התגובה כוללת בין השאר התייחסות למצב מערכת בריאות הנפש טרם למלחמה, לתכנית הלאומית לבריאות הנפש, למענים שניתנו, לסקר שערכו במשרד המבקר ושעליו, בין השאר, הסתמך הדו"ח ולאומדן הנזקקים לתמיכה נפשית.

התגובה מפרטת כיצד החל מהימים הראשונים למלחמה פרסה מערכת הבריאות מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות, בבתי החולים ובכל מקום בו שהו נפגעים מהאירועים. המשרד, כך נכתב, יזם פנייה אקטיבית לאוכלוסיה שנפגעה ועשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול נפשי מקצועי ומיידי. המענים, על פי משרד הבריאות, היו חסרי תקדים בישראל וביחס לכל אירוע רב נפגעי נפש אחר בעולם, הן בהיקפם והן במהירות בה נפרסו.

"עשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול נפשי מקצועי ומיידי בשלל האמצעים שעמדו לרשות מערכת הבריאות באירוע רב נפגעים שטרם נראה כמותו", צוין בתגובת משרד הבריאות.

"הדו"ח לא רק שגוי אלא מזיק לציבור"

המשרד מותח ביקורת על מתודולוגיית הדו"ח, שהתבסס על סקר עצמי שנערך באפריל 2024, בשיא המלחמה. לטענת המשרד והמומחים איתם התייעץ, השימוש בכלי זה כבסיס למסקנות הדו"ח הוא שגוי מיסודו וחסר יכולת לנבא את היקף הפונים לטיפול נפשי וכשלעצמו עלול גם לגרום לנזק של ממש ולפתולוגיזציה ותחושת חוסר אונים נפשי בציבור הרחב.

על פי דו"ח מבקר המדינה, מספר הנזקקים בקרב אזרחי ישראל הזקוקים לתמיכה נפשית עומד על כ-900 אלף. בתגובה נכתב כי לא כל מי שחווה קושי נפשי יזדקק לטיפול נפשי. כן נכתב שהיעד שהציב המשרד להיקף המענים הניתנים לציבור נקבע גם בשים לב להיקף המשאבים הציבוריים שניתנו למערכת הבריאות במטרה להתמודד עם השלכות המלחמה.

עוד צוין כי "המסקנות העולות מן הדו"ח בנוגע להיקף האוכלוסיה הנדרשת לטיפול נפשי עלולות לייצר תחושת חוסר אונים כרונית ולפגוע בחוסן של תושבי ישראל ובשל כך הדו"ח לא רק שגוי אלא מזיק לציבור".

"תקציב חסר תקדים של 1.4 מיליארד שקל לבריאות הנפש"

בתגובה מוזכרת גם התכנית הלאומית לבריאות הנפש "מקום לנפש". "נושא בריאות הנפש נמצא כעת בראש סדר העדיפויות של המשרד", נכתב. "התכנית שיזם המשרד בתקציב חסר תקדים של 1.4 מיליארד שקל - הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום חברתי בישראל - החלה להתגבש עוד לפני המלחמה והואצה בעקבותיה והחלה לפעול בתוך שלושה שבועות מפרוץ הקרבות".

התקציב מיועד להרחבת השירותים בקופות החולים, במרכזי החוסן ובבתי החולים הפסיכיאטריים וכן לפתיחת שירותי חירום, מוקדים בקהילה והסכמי שכר למטפלים. הסכם השכר עם הפסיכיאטרים כבר נחתם ונכנס לתוקף ב-1.1.2025, בעוד המשא ומתן עם הפסיכולוגים עדיין מתנהל, ציינו במשק הבריאות.

"לצערנו, הסכם השכר עם הפסיכיאטרים נחתם בשלב מאוחר יחסית ונכנס לתוקף רק ב-1.1.2025 בעוד שהסכם השכר עם הפסיכולוגים טרם נחתם ונמצא עדיין בשלבי משא ומתן בין הממונה על השכר במשרד האוצר לבין ההסתדרות הכללית. משרד הבריאות פועל במטרה להביא לכך ששני הצדדים ישלימו את המשא ומתן ומערכת השכר החדשה תצא לדרך".

התגובה נחתמת בהודאה כי "המערכת אינה מושלמת וכי יש עוד צעדים רבים שנדרש ליישם, חלקם בשליטת משרד הבריאות וחלקם תלויים בגורמי ממשלה אחרים.

"עם זאת", נכתב, "אנו מאמינים שתפיסת הפתרון אותה אנו מובילים במסגרת התכנית הלאומית היא הכיוון הנכון ויש להימנע מקביעות מדיניות לא מבוססות ושאינן מקובלות על גורמי המקצוע המובילים במדינה, המייצרות תפיסה ציבורית שגויה בנוגע להיקף המענים הנדרש וזאת בהתבסס על סקר עמדות חד פעמי בנקודת זמן ספציפית, שהינו כלי תקף ולא רלוונטי לביסוס מדיניות ארוכת טווח".

המועצה הלאומית לפוסט טראומה: "הממצאים אינם מדויקים"

במכתב תגובה לדו"ח המבקר ששיגר יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה, פרופ' איל פרוכטר, בחודש ינואר השנה למבקר אנגלמן, הוא טוען כי חלק מהממצאים שמבקר המדינה מציג אינם מדויקים ואינם משקפים נכונה את המצב. מהמכתב עולה כי פרופ' פרוכטר שטח את הדברים בפני המבקר בפגישה ביניהם. לדבריו, קיים פער בין הצורך להשקעה לאורך שנים בתחום בריאות הנפש. פרופ' פרוכטר מדגיש כי הבעיה אינה עצם הביקורת, אלא העובדה שבעיתוי זה ותקופה קשה זו, העברת מסר לפיו המערכת נכשלת אינו נכון.

עוד ציין כי מאז השבעה באוקטובר מערכת בריאות הנפש משקיעה פעילות רבה לטובת מענה. המערכת פועלת כל העת, וגם אם טעתה לפעמים - למשל לעניין רציפות הטיפול - זה נעשה תוך כדי בחינה חוזרת ותיקונים שוטפים.

הכותב מדגיש לעניין אומדן מספר הנזקקים לטיפול כי "לא כל מי שהיה מעורב באירועים, או בכלל אזרח במדינה יהיה חולה או יצטרך טיפול - להפך: הרוב לא יחלו ולא יזדקקו לטיפול כלשהו. הוא מייחס למספר הטיפולים הנדרש ולדבריו, לעתים גם מענה של שלושה מפגשים מהווה התערבות מספקת.

עוד כותב פרוכטר כי המשרד פועל בעקבות העומס והקושי בצורה אינטנסיבית כדי לייצר פעילות עם עמותות, עם הקופות ועם בתי החולים לבריאות הנפש למציאת פתרונות יצירתיים ואיכותיים ובין השאר הוא מציין כי "העובדה שהמערכת הצליחה לקדם טיפול לכ-50% מניצולי הנובה הינה הישג מרשים שאין לו אח ורע גם במקומות מוסדרים יותר כמו לאחר אסון קתרינה בארה"ב - שם לקח שנתיים-ארבע שנים עד שהגיעו לטפל בנפגעים, או כמו לאחר אסון התאומים".

את המכתב הוא מסכם במסר כי "יש לתפיסתי, בעיקר בעיתוי זה בו שומה עלינו לנהוג במתינות בכל הדברים, להציג את הנתונים כמובן, אך להדגיש כי מדובר בסקר ולמתן את המשפטים הקיצוניים המופיעים היום בחלק מהמסמך. כל משפט קיצוני ילובה כמובן על ידי התקשורת ויהדהד בציבור, וברור שלא לכך אתם מתכוונים".

מנכ"ל משרד הבריאות: "ספקולציה חסרת ביסוס"

"הדו"ח המסתמן לא רק שגוי אלא מזיק לציבור", כותב בתגובה לדו"ח המבקר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אל בני גולדמן, מנהל החטיבה לביקורת תחומי החברה והרווחה במשרד מבקר המדינה.

במכתב ארוך ומפורט משיב המנכ"ל לכל אחד מסעיפי הביקורת. כן, הוא חוזר על חלקים מהביקורת של משרדו ביחס לאומדן הזקוקים לטיפול נפשי של המבקר ולגבי השימוש בסקר והעיתוי שבו הוא נעשה וכן מונה את ההישגים של המערכת בתקופה הנסקרת. "נדמה שדו"ח המבקר בחר לאבחן את הציבור בישראל, לקבוע את היקף התחלואה, לקבוע את סוג הטיפול הנדרש, ללא הידע המקצועי הדרוש לכך ובמנותק ממבנה המערכת ויכולותיה", כותב בר סימן טוב.

מנכ"ל משרד הבריאות מוסיף כי "אירועי השבעה באוקטובר היוו נקודת שבר ייחודית בהיסטוריה של מדינת ישראל. מדובר באירוע חריג בעוצמתו, שיצר גלי הלם והשפעות נפשיות בקרב חלקים נרחבים באוכלוסיה".

גם המנכ"ל מזכיר כי עוד קודם למלחמה התמודדה מערכת בריאות הנפש עם אתגרים ודוחה את הערכת המבקר לגבי מספר הנזקקים לטיפול נפשי. לטענתו, האומדן מתבסס על מתודולוגיה שגויה. "הנתון העולה מהסקר שביצע מבקר המדינה איננו כלי לאומדן היקף אוכלוסיה הזקוקה לטיפול", מדגיש בר סימן טוב. "אין מקום להעמיד נתון מתחרה לאומדן אליו הגיע משרד הבריאות (כ-680 אלף מגעים פסיכותרפיים). אם האמירה היא שהאומדן של משרד הבריאות שגוי או לקוי מתודולוגית – אזי יתכבד המבקר ויכתוב את זה במפורש".

לדבריו, חיזוי היקפי פגיעה נפשית באוכלוסיה הינו משימה מורכבת ביותר, במיוחד בהקשר של טראומה כאוטית כמו אירועי השבעה באוקטובר והוא מציין כי המשרד ערך התייעצויות עם מומחים עולמיים בתחום הטראומה והסתמך על המועצה המדעית לפוסט טראומה לצורך הערכותיו.

בר סימן טוב דוחה בנוסף את הביקורת על העדר הסדר ברשומות הרפואיות: "האמירות הנוגעות לפגיעה באיכות הטיפול הנפשי לאור היעדר הקפדה על תרשומת רפואית בימים הראשונים לאירועים הן ספקולטיביות וחסרות ביסוס".

בדוגמה נוספת, המנכ"ל מתייחס למספר הזעום על פי דו"ח המבקר, של ילדי שדרות שקיבלו טיפול  במרכזי החוסן (440 בלבד על פי המבקר) וכותב כי נתוני משרד הבריאות "מעלים כי 2,955 ילדי שדרות קיבלו טיפול במסגרת מרכז החוסן במהלך חצי השנה הראשונה שלאחר השבעה באוקטובר". לדבריו "ייתכן כי הפער בנתונים נובע מנתוני התחשבנות מול הביטוח הלאומי שהועברו באיחור, אולם עובדה זו נמסרה לאנשי המבקר באופן מפורש".

הדו"ח, לדבריו, "מסתמך בכבדות על ביצוע סקר דיווח עצמי" ומגיע "למסקנות בעייתיות". "תיוג חלקים נרחבים מהאוכלוסיה כסובלים מהפרעות נפשיות, על סמך דיווח עצמי בלבד, עלול להוביל לתחושות של חוסר אונים, חוסר תקווה, סטיגמטיזציה".

המנכ"ל מציג את ההישגים המשמעותיים של המערכת, כולל העובדה ש"מרכזי החוסן הגדילו את היקף הטיפול פי עשרה מאז תחילת המלחמה" ומתאר את התכנית הלאומית לבריאות נפשית שגובשה. המכתב מבטא תסכול עמוק מהדו"ח, שלדברי המנכ"ל "חוטא לאמת המקצועית" ועלול לפגוע בחוסן של תושבי ישראל.