מנבאים של תוצא בהפרעת צריכת מזון נמנעת/מוגבלת

מטרת החוקרים הייתה להעריך מחקר בן שנתיים ואת התוצאים של הפרעת צריכת מזון נמנעת/מוגבלת מלאה ותת-סף (avoidant/restrictive food intake disorder - ARFID) בנוער בין הגילאים 9-23 שנים. תחילה, תוך שימוש בתכנון אורך פרוספקטיבי לאפיון ההפוגה וההתמדה של ARFID, בחינת הצלבה אבחנתית וזיהוי גורמים מנבאים של תוצא.

חומרה גבוהה יותר בכל פרופיל ARFID - רגישות סנסורית, פחד מהשלכות סותרות וחוסר עניין - ניבאו סבירות גבוהה יותר להתמשכות המחלה, תוך שליטה על גיל, מין, אחוזון מדד מסת הגוף, מצב הטיפול ב-ARFID ואבחון התחלתי.

המשתתפים (100 משתתפים; טווח גילאים, 9-23 שנים; 49% נשים; 91% לבנים) היו במעקב במשך שנתיים. ראיונות Pica,יARFID והפרעות רומינציה שימשו על פני 3 נקודות זמן (התחלה, שנה, שנתיים) כדי למדוד את חומרת כל פרופיל ARFID ובחינת התמשכות המחלה או הפוגה שלה, והערכת הפרעות אכילה לפי DSM-5 שימשה להצלבה אבחנתית.

תוצאות המחקר הדגימו שלאורך תקופת מעקב של שנתיים, מחצית מהמשתתפים התמידו באבחנה המקורית שלהם, ו-3% מהמשתתפים חוו מעבר אבחוני לאנורקסיה נרבוזה. חומרה רבה יותר ברגישות הסנסורית והיעדר פרופילי עניין הייתה קשורה בסבירות גבוהה יותר להתמשכות של ARFID בשנה הראשונה בלבד; חומרה רבה יותר בפרופיל הפחד מהשלכות סותרות הייתה קשורה בסבירות גבוהה יותר להפוגה של ARFID בשנה השנייה בלבד.

החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מדגישים את הייחודיות של ARFID לעומת הפרעות אכילה אחרות ומדגישים את התמשכותה לאורך שנתיים. התוצאות גם מדגישות את התוקף החזוי והערך הפרוגנוסטי של פרופילי ה-ARFID (כלומר, רגישות סנסורית, פחד מהשלכות סותרות, חוסר עניין).

מקור:

Prospective 2-Year Course and Predictors of Outcome in Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder. Kambanis, P. Evelyna et al. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Volume 64, Issue 2, 262 - 275