תיעוד בווידיאו אינו בגדר "אינפורמציה רפואית" למומחה רפואי - כך עולה מהחלטה שניתנה בשבוע שעבר בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. השופט ערן אביטל קבע כי אין להעביר תיעוד וידאו של מנוח למומחה פסיכוגריאטרי שמונה מטעם בית המשפט.
עוד בעניין דומה
המקרה עסק בשאלת כשירותו של המנוח בעת חתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר ועל תצהיר מתנה. לצורך בחינת הסוגיה, מינה בית המשפט את ד"ר עופר בר כמומחה בתחום הפסיכוגריאטריה.
המבקש ביקש להעביר למומחה סרטוני וידיאו שבהם נראה המנוח כשהוא מנהל שיחות ערות וחדות על עניינים פוליטיים אקטואליים ועל בני משפחתו, מה שלטענתו העיד על כשירותו. חלק מהתיעוד אף צולם לאחר חתימת המסמכים.
המשיבים התנגדו לבקשה בטענה שמדובר בתיעוד ערוך וחלקי שעלול להטות את חוות דעת המומחה וכי תיעוד חזותי אינו מהווה חומר רפואי.
השופט קבע כי "כלי העבודה" של המומחה הרפואי צריכים להיות בראש ובראשונה אינפורמציה רפואית, וכי תיעוד וידיאו אינו בגדר "אינפורמציה רפואית" לפי כל הגדרה שהיא.
השופט הוסיף כי בעוד שתיעוד רפואי נערך על פי כללים מוגדרים וכולל מידע מטעם גורם רפואי עם תאריך ברור, ועל כן מוחזק כאובייקטיבי, הרי שבמקרה הנדון מדובר בתיעוד שנערך על ידי צד מקורב להליך ובחלקו אף על ידי המבקש עצמו.
ההחלטה נסמכה על פסיקה קודמת שקבעה כי מומחה רפואי, בשלב הכנת חוות דעתו, אמור להתייחס רק למצבו הרפואי של הנבדק על יסוד התרשמותו הבלתי אמצעית, המבוססת על בדיקת הנבדק, אנמנזה והחומר הרפואי המצוי לגביו.
עם זאת, השופט ציין כי המבקש יוכל לעורר את בקשתו שוב בהמשך ההליך, במסגרת שאלות הבהרה או חקירה נגדית של המומחה, אם יעלה בכך צורך.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
