מטרת החוקרים הייתה לבחון את ההשפעה של טיפול עם פסילוסיבין (psilocybin-assisted therapy - PAT) על ממדי אישיות בחולים עם הפרעת שימוש באלכוהול (alcohol use disorder - AUD), תוך השערה ש-PAT יחליש הפרעות אישיות ב-AUD וכי הפחתה באימפולסיביות התכונה תהיה קשורה לירידה בשתיה.
עוד בעניין דומה
עדויות מצביעות על כך ש-PAT מוביל לשינויים מתמשכים במבנה האישיות. עם זאת, שינויים אלו עדיין לא אופיינו בהפרעות התמכרות.
במחקר הוכללו 84 מבוגרים עם AUD. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות של פסילוסיבין (44 חולים) או אינבו פעיל (דיפנהידרמין; 40 חולים). המשתתפים עברו 12 מפגשי פסיכותרפיה שבועיים והשלימו מעקב למשך 24 שבועות נוספים. שינויים בתכונות האישיות (שבוע 36 לעומת ההתחלה) הוערכו בעזרת NEO Personality Inventory המתוקן; צריכת אלכוהול יומית כומתה באמצעות ציר הזמן.
תוצאות המחקר הדגימו שיחסית לקבוצת האינבו, קבוצת הפסילוסיבין הראתה הפחתה משמעותית בנוירוטיות ועלייה במוחצנות ובפתיחות. אנליזות משניות הראו שהפחתה בנוירוטיות נבעה מירידה בהיבטים של דיכאון, אימפולסיביות ופגיעות; עלייה בפתיחות נבעה על ידי עלייה בפתיחות ההיבטים כלפי רגשות ופנטזיה. בכל המשתתפים, ירידה באימפולסיביות הייתה קשורה לצריכת אלכוהול נמוכה יותר לאחר הטיפול, ואנליזה נוספת גילתה כי הקשרים הללו היו החזקים ביותר בקרב משתתפים שטופלו עם פסילוציבין והמשיכו לשתות בסיכון בינוני או גבוה לפני הטיפול התרופתי הראשון.
החוקרים הסיקו כי PAT העלה שינויים עמידים באישיות, דבר המצביע על נורמליזציה של ביטוי תכונת אישיות חריגה ב-AUD. יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר האם PAT מפעיל את השפעותיו המועילות על ידי הפחתת האימפולסיביות או האם אנשים אימפולסיביים מגיבים טוב יותר ל-PAT מטבעם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
