טלרפואה לטיפול במחלות כרוניות יעילה לא פחות מביקור אצל רופא

מחקר חדש שנערך בסורוקה ופורסם לאחרונה ב-Journal of Medical Internet Research מצא כי השימוש בטלרפואה (רפואה מרחוק) לניהול מחלות כרוניות מביא לתוצאות רפואיות טובות כמו ביקורים פנים-אל-פנים, ואינו מעלה את שיעור הפניות למיון או את שיעור האשפוזים, גם בקרב מטופלים בעלי תחלואה מורכבת. להפך, כאשר רופאים משתמשים בטלרפואה באופן תדיר, ניכרת ירידה במספר האירועים הדחופים.

המחקר התבסס על נתונים של יותר מ־32,000 מטופלים שטופלו במרפאות החוץ של "סורוקה", בתחומי גסטרואנטרולוגיה, פסיכיאטריה, נפרולוגיה, אנדוקרינולוגיה והמטואונקולוגיה, וניתח את אופן השימוש בטלרפואה בין השנים 2019 ל־2021, לפני ובמהלך מגיפת הקורונה.

בשנת 2019, סך של 99.6% מהביקורים היו פנים אל פנים, ובשנים 2020-2021, סך של 22.6% מהמטופלים השתמשו בטלרפואה. עוד גילו החוקרים כי מטופלים שבחרו ברפואה מרחוק היו מבוגרים יותר ובעלי עומס מחלות גבוה יותר, אך לא חוו החמרה בתוצאות הקליניות.

ממצאי המחקר תומכים בהרחבת השימוש ברפואה מרחוק, תוך התאמה לצרכים של המטופלים והרופאים ולפי מאפייני המחלה, ובשילובה כחלק סטנדרטי מהטיפול במחלות כרוניות. האינטגרציה של טכנולוגיות אלו עשויה לסייע בהתמודדות עם האתגרים הגוברים של הזדקנות האוכלוסיה והעלייה בשכיחות המחלות הכרוניות. 

ד"ר עידו פלס, החוקר הראשי מהמרכז למחקרים קליניים ב"סורוקה": "טלרפואה לא נועדה להחליף את הרפואה המסורתית, אלא לגשר על פערים גיאוגרפיים ולהציע טיפול איכותי לאוכלוסיות שבעבר התקשו לקבל גישה לשירותי בריאות מתקדמים. מודלים היברידיים, המשלבים בין ביקורים פרונטליים לביקורים מרחוק, הם כלי משלים חיוני ויעיל שיכול לשפר את איכות הטיפול, במיוחד בפריפריה ובמיוחד במחלות כרוניות,- ולהפחית עלויות".

לקחו חלק במחקר: ד"ר ערן לבנון מהמרכז למחקרים קליניים ב"סורוקה"; פרופ' לנה נובק, מנהלת מכון נגב לחקר בריאות הסביבה; שוש פלג עוזרת מנהל "סורוקה"; ד"ר מיכל גורדון, מנהלת יחידת נתוני מחקר וחדר מחקר מרחבי במרכז למחקרים קליניים; מריה אבייב, עוזרת מחקר מהמרכז למחקרים קליניים; פרופ' ויקטור נובק, מנהל המרכז למחקרים קליניים ופרופ' שלומי קודש, מנהל "סורוקה".