מטרת החוקרים הייתה לבחון את תוצאי הפרעות שימוש בחומרים (substance use disorders - SUD) במשך 5 שנים לאחר תוכנית סלקטיבית למניעת סמים ואלכוהול, המתמקדת בגורמי סיכון אישיותיים לשימוש לרעה בחומרים בגיל ההתבגרות. שיעורי SUD נותרו גבוהים משמעותית מהיעדים הלאומיים לקידום בריאות ומניעת מחלות בקנדה ובארצות הברית.
עוד בעניין דומה
מחקר ה-Co-Venture בוצע במתכונת של מחקר בעל הקצאה אקראית בו הוכללו 31 בתי ספר תיכוניים באזור מונטריאול. בתי הספר שהשתתפו הסכימו לערוך סקרי התנהגות בריאותית שנתיים במשך 5 שנים על כל קבוצת התלמידים בכיתה ז' שהסכימו ונרשמו לבתי הספר בשנים 2012 או 2013. מחצית מבתי הספר חולקו באופן אקראי לקבל הכשרה וסיוע באמצעות תוכנית PreVenture הממוקדת באישיות לכל משתתפי כיתה ז' הזכאים. ההתערבות כללה התערבות קוגניטיבית-התנהגותית קבוצתית קצרה (בת שני מפגשים) המועברת באופן מותאם לאישיות לתלמידים בעלי ציונים גבוהים באחת מארבע תכונות אישיות הקשורות להתייצגות מוקדמת של שימוש לרעה בחומרים: אימפולסיביות, חיפוש תחושות, רגישות לחרדה או חוסר תקווה.
תוצאות המחקר הדגימו שמודלים מעורבים שימשו להערכת השפעת ההתערבות על השינוי משנה לשנה בהסתברות ל-SUD. כאשר נלקחו בחשבון הבדלים התחלתיים, אינטראקציה בין זמן להתערבות הראתה צמיחה חיובית בשיעור SUD עבור קבוצת הביקורת (b=1.380, SE=0.143, יחס סיכויים=3.97) וצמיחה מופחתת עבור קבוצת ההתערבות (b=-0.423, SE=0.173, רווח בר-סמך 95%=-0.771, -0.084, יחס סיכויים=0.655), דבר המצביע על ירידה של 35% בעלייה השנתית בשיעור SUD בתנאי ההתערבות יחסית לתנאי הביקורת. ההבדלים בין הקבוצות בשיעורי SUD היו באופן מהימן לא-אפס (רווח בר סמך 95%) בשנה הרביעית והחמישית להערכה. אנליזות משניות לא גילו השפעות משמעותיות של התערבות על חרדה מוגברת, דיכאון או קשיים נפשיים לאורך ארבע תקופות המעקב.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מדגימים לראשונה כי התערבויות ממוקדות אישיות עשויות להגן מפני התפתחות ארוכת טווח של SUD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
