אזרחים במצוקה: אלפי פניות למוקדי הסיוע הנפשיים

מערך בריאות הנפש נערך להתמודדות עם האתגרים שגורמת המערכה מול איראן, כאשר הצורך במענה נפשי מיידי וכולל הולך וגובר. משרד הבריאות מעריך על פי נתונים ראשוניים כי מידת החוסן היחסי של האוכלוסיה גבוהה אך נוצר עומס מתגבר על המערכת הטיפולית שמצריך התערבות מדורגת ומותאמת.

אמש (א') פרסם המשרד כי מהנתונים שבידו עולה כי מאז תחילת מבצע "עם כלביא" נרשמו יותר מ-3,000 שיחות למוקדי הסיוע הנפשיים, 315 פניות הגיעו למרכזי החוסן הארצי והאזוריים, כ-2,550 פניות לקו החם של ער"ן וכ-290 פניות לקווי החוסן של קופות החולים.

המשרד הנחה לעבות את שירותי התמיכה הנפשית באופן מיידי, תוך הפעלת "נוהל חרדה" המספק מענה נפשי מהיר, קצר מועד וללא עלות עבור מי שנכח באירוע בטחוני. גישה זו נועדה לצמצם את הפגיעה הנפשית ולמנוע התפתחות של פוסט טראומה בקרב האוכלוסיה הכללית.

שירותים חיוניים כמו אשפוזים פסיכיאטריים, הוסטלים ובתים מאזנים פועלים כרגיל תוך הקפדה על הפעלת מרחבים מוגנים בכל מסגרת טיפולית. שירותים שאינם דחופים הועברו למתן מרחוק או במרפאות ממוגנות בהתאם להנחיות פיקוד העורף. כלל המסגרות נדרשות לשמור על קשר רציף עם המטופלים להבטחת רצף טיפולי ותחושת ביטחון.

המשרד הפעיל צוותי סיוע באתרי המפונים ברמת גן, תל אביב וטמרה, שם מוענקים עזרה ראשונה נפשית ומקשרים למרכזי החוסן להמשך טיפול. מבחינה טיפולית, המערכת מיישמת גישת מענה הדרגתי - משלב ההתערבות המיידית ועד להמשך טיפול ושיקום.

במקביל השיק המשרד אתר מידע חדש בתחום בריאות הנפש הכולל מידע בסוגיות שיקום, מרכזי חוסן, מניעת אובדנות ומענה לשאלות העולות בתחום. כמו כן פורסמו סרטוני הסברה לציבור בעברית, אמהרית, רוסית וערבית המיועדים לסיוע בהתמודדות נפשית.

המערכת פועלת על פי עקרונות ברורים המותאמים לאוכלוסיות שונות. לילדים מומלץ להסביר את המצב בצורה פשוטה ומותאמת לגיל תוך הימנעות מהצפה רגשית או הסתרת מידע, שמירה על שגרה ועידוד שיח רגשי. עם בני נוער ההמלצה היא להסביר בצורה בוגרת וברורה, לספק מידע, להציב גבולות ולשתף אותם באחריות.

במקרים של מצוקה מתמשכת, המערכת קוראת לפנייה מדורגת - התחלה בכלים עצמיים או תמיכה מהסביבה הקרובה, ובמקרה של חוסר שיפור, פנייה לקווי הסיוע. במידת האפשר מועדפת פנייה טלפונית או מקוונת כדי להימנע מחשיפה לסיכון מיותר.

מבחינה מקצועית, המערכת ממשיכה לעקוב אחרי הצרכים בשטח ולהפעיל את כלל הגורמים המקצועיים להרחבת מערך הסיוע ככל שיידרש. התמיכה הנפשית מותאמת לצרכים המשתנים בשטח ולטובת ביטחון המטופלים, כולל מעבר לרפואה מרחוק וצמצום פעילות שאינה חיונית במידת הצורך.