במחקר שפורסם בJAMA Psychiatry נמצא כי תאי אמקרין ברשתית העין - תאים המעורבים בעיבוד סינפטי מורכב - נושאים בתוכם סיכון גנטי מוגבר לסכיזופרניה. לעומתם, תאי מיקרוגליה ותאי חיסון אחרים ברשתית נמצאו קשורים גנטית דווקא לטרשת נפוצה. זהו המחקר הראשון שבוחן באופן שיטתי את הקשר בין סיכון גנטי להפרעות נוירופסיכיאטריות לבין סוגי תאים ספציפיים ברשתית. הממצאים מחזקים את ההשערה שפתולוגיה סינפטית ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות סכיזופרניה - לא רק במוח, אלא גם בעין.
עוד בעניין דומה
לשם כך, שילבו במחקר מידע מתוצאות מחקרים גנטיים רחבי היקף (GWAS) של שבע הפרעות - סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, דיכאון מג'ורי, טרשת נפוצה, פרקינסון, אלצהיימר ושבץ - עם נתונים על פעילות הגנים בתאים בודדים מרשתיות של בני אדם, קופי מקק ועכברים. המחקר כלל כמה שלבים מתקדמים: תחילה השתמשו בשיטה שנקראת MAGMA לזיהוי סוגי התאים שבהם יש פעילות גנטית משמעותית, ולאחר מכן ניתחו את המסלולים הביולוגיים המעורבים.
את הממצאים הסלולריים תרגמו החוקרים לרמה המבנית באמצעות נתוני טומוגרפיה קוהרנטית אופטית של הרשתית וטיפוס גנטי ממאגר UK Biobank הכולל למעלה מ-36,000 משתתפים. הנתונים נותחו בין השנים 2022-2024.
הניתוח חשף דפוס מעניין: פרופילי הביטוי של תאי אמקריני - תאי ביניים המתמחים בעיבוד מידע מורכב ברשתית - הציגו העשרה משמעותית ועקבית בסיכון הגנטי לסכיזופרניה, הן במינים שונים והן בשלבי התפתחות מגוונים. ניתוח מעמיק יותר הראה כי ההעשרה הזו קשורה בעיקר לגנים המעורבים בתהליכים סינפטיים, ממצא התואם את ההבנה הקיימת לגבי פתולוגיה סינפטית במוח של חולי סכיזופרניה. במקביל, פרופילי הביטוי של אוכלוסיות תאי חיסון ברשתית, ובפרט מיקרוגליה, הראו קשר גנטי ברור לסיכון לטרשת נפוצה.
בניגוד לממצאים הברורים לגבי סכיזופרניה וטרשת נפוצה, לא זוהו קשרים עקביים בין סוגי תאים לבין הפרעה דו-קוטבית, דיכאון מג'ורי, מחלת פרקינסון, אלצהיימר או שבץ.
התרגום לרמה המבנית חיזק את הממצאים הסלולריים: סיכון פוליגני מוגבר לסכיזופרניה נמצא קשור לדילול של השכבה הפלכסיפורמית הפנימית, אזור המכיל דנדריטים וחיבורים סינפטיים של תאי אמקריני (β = -0.09; רווח בר-סמך 95%: -0.16 עד -0.03; P = 0.007). בהתאמה, סיכון פוליגני מוגבר לטרשת נפוצה היה קשור לעיבוי של שכבת הסיבים העצביים ברשתית (β = 0.06; רווח בר-סמך 95%: 0.02 עד 0.10; P = 0.007), ממצא המשקף כנראה תהליכים דלקתיים ברשתית.
הממצאים פורצי הדרך הללו מספקים תובנות חדשניות לגבי הבסיס הסלולרי של שינויים ברשתית בהפרעות נוירופסיכיאטריות ונוירולוגיות. המחקר מציב את הרשתית כחלון ייחודי לחקר פתולוגיה סינפטית בסכיזופרניה, ומציע כי בדיקות רשתית פשוטות יחסית עשויות לשמש כביומרקרים פוטנציאליים להערכת מצב נוירוביולוגי. בנוסף, הקישור הגנטי בין תאי חיסון ברשתית לטרשת נפוצה מחזק את הבנתנו לגבי התפקיד של דלקת נוירו-אימונולוגית במחלה זו ועשוי לפתוח דרכים חדשות למעקב ולטיפול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
