השכיחות והחפיפה של תסמינים פסיכוטיים בקרב מטופלים עם שיטיון (דמנציה), בהשוואה למטופלים עם בלבול חריף (דליריום) בנוסף לשיטיון לא נחקרו לעומק עד עתה.
עוד בעניין דומה
מטרת החוקרים במחקר זה היתה לחקור את החפיפה ויכולת ההבדלה של תסמינים פסיכוטיים בין מטופלים עם שיטיון בהשוואה למטופלים עם בלבול חריף על רקע שיטיון, ולבחון את היכולת הפרוגנוסטית של תסמינים אלו.
החוקרים בחנו 255 קשישים עם שיטיון, אשר דרים בבתי אבות או מאושפזים במחלקות גריאטריות. המשתתפים עברו בדיקות לאיתור תסמינים פסיכוטיים ובלבול חריף ולאחר מכן הם חולקו לשלוש קבוצות:
(1) 66 משתתפים עם בלבול חריף
(2) 74 משתתפים עם תסמינים פסיכוטיים וללא בלבול חריף
(3) 115 משתתפים ללא תסמינים פסיכוטיים וללא בלבול חריף.
1% ממשתתפי המחקר סבלו ממחשבות שווא (delusionsי), 22% מהזיות חזותיות (visual hallucinations) ו-14% מהזיות שמיעה (auditory hallucinations).
מחשבות שווא היו שכיחות יותר בקרב משתתפים מקבוצה 2 בהשוואה לקבוצה 1. מבין משתתפי קבוצה 3, 6.5% סבלו מטעויות בזיהוי (misidentifications), אשר אירעו בקרב 17.5% ממשתתפי קבוצה 1 ו-21% ממשתתפי קבוצה 2.
מבין 109 המשתתפים שהפגינו תסמינים פסיכוטיים, אחד מכל שלושה (35 בסך הכל) סבל מבלבול חריף ושניים מכל שלושה (74) סבל מתסמינים פסיכוטיים ללא בלבול חריף.
מודל של סיכונים יחסיים שהשתמש בקבוצה 2 כנקודת ייחוס מצא, כי לא היו הבדלים בין הקבוצות מבחינת שיעורי התמותה.
מחקר זה העלה, כי לא ניתן להשתמש בתסמינים פסיכוטיים כדי להבדיל בין מטופלים עם שיטיון לבין אלו עם בלבול חריף על רקע שיטיון.