מטרת עבודה זו הייתה לסקור באופן שיטתי קשרים אורכיים בין שימוש בקנאביס ותוצאים סימפטומטיים בקרב אנשים עם חרדה או הפרעות מצב רוח. החוקרים סרקו את הספרות עד למאי 2017 באמצעות חיפוש במספר מאגרי מידע.
עוד בעניין דומה
מונחי החיפוש שנעשה בהם שימוש היו קשורים לחשיפה (דהיינו, קנאביס) ותוצאים (דהיינו, תסמינים). החוקרים איתרו 10,191 ציטוטים. קריטריוני ההכללה העיקריים היו: 1) מחקרי עוקבה אורכיים אשר בוצעו במבוגרים שענו להגדרות של הפרעת חרדה או מצב רוח בתחילת המחקר, 2) משתנה בלתי-תלוי המתמקד בשימוש בקנאביס, 3) משתנה תלוי המתמקד בתסמינים ותוצאים בהפרעות חרדה ומצב רוח.
החוקרים כללו בעבודה 12 מחקרים (בהשתתפות 11,959 מטופלים) אשר ענו על קריטריוני ההכללה ואשר היו קשורים להפרעה דחק בתר-חבלתית (ארבעה מחקרים), הפרעת פאניקה (מחקר אחד), הפרעה דו-קוטבית (חמישה מחקרים) והפרעה דכאונית (שני מחקרים). ב-11 מחקרים נמצא כי שימוש עכשווי בקנאביס (שימוש בששת החודשים האחרונים לפני כניסה למחקר או תדירות שימוש גבוהה) היה קשור עם רמת תסמינים גבוהה יותר על פני הזמן לעומת קבוצת ההשוואה (העדר שימוש עכשווי או תדירות שימוש נמוכה יותר). עשרה מבין מחקרים אלו מצאו כי שימוש בקנאביס קשור עם שיפור מופחת לאחר טיפול (תרופות או פסיכותרפיה). שימוש עכשווי בקנאביס היה קשור עם תוצאי תסמינים וטיפול שליליים ארוכי טווח על פני ספקטרום רחב של הפרעות מצב רוח.
עם זאת, יש לציין כי יש לפרש את הממצאים בזהירות לאור התבנית התצפיתית של המחקרים וההטיות הקשורות במדגמים שנבדקו ומקורות הקנאביס הלא אחידים.
החוקרים סבורים כי רופאים מטפלים יכולים להשתמש בראיות ממחקר זה על מנת להעשיר את הידע שלהם ושל המטופלים שלהם בנוגע לסיכונים האפשריים של שימוש בקנאביס בהיבט תסמינים של הפרעות מצב רוח.
מקור: