מחלה קרדיווסקולרית

הקשר בין ירידה בתפקוד הכליות והתפתחות פלאקים מסוידים במטופלים החיים עם HIV

הנתונים העולים מן המחקר מדגישים קשר בולט בין פגיעה תת-קלינית בתפקוד הכלייתי ובין מחלות בכלי הדם הכליליים, במטופלים החיים עם HIV

08.04.2019, 17:59
כלי דם (צילום: אילוסטרציה)

מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין ירידה קלה בתפקוד הכליות ובין היווצרות פלאקים בכלי הדם הכליליים, במטופלים החיים עם HIV. במחקר זה נערכה השוואה בין קבוצת מטופלים החיים עם HIV וקבוצת ביקורת של מטופלים ללא HIV. במטופלים משתי הקבוצות נמדדה רמת קראטינין בנסיוב נמוכה מ-1.5 מ"ג לדציליטר. במהלך המחקר נבדק היחס בין קצב הסינון הגלומרולרי המוערך (eGFR, אשר חושב ע"י נוסחת CKD-EPI) ובין מדדים הבודקים רמות פלאקים בכלי הדם הכליליים, כפי שנקבעו בהדמיה עם CT אנגיוגרפיה.

במחקר זה, נבדקו 184 מטופלים החיים עם HIV (עומס נגיפי של HIVי49י(47,49) עותקים למ"ל; ספירת תאי T מסוג CD4+, חציון 536 (370,770) תאים למיקרוליטר; משך HIVי7 ± 15 שנים). במקביל נבדקו 72 מטופלים ללא HIV בקבוצת הביקורת. לשתי הקבוצות נבחרו מטופלים ללא מחלה קרדיווסקולרית ידועה. שתי הקבוצות עברו התאמה ברמה טובה, לגורמי הסיכון המקובלים למחלה קרדיווסקולרית.

תוצאות המחקר הראו כי רמת הקראטינין בנסיוב (0.2 ± 0.9 לעומת 0.2 ± 0.9  מ"ג/דציליטר, P=0.96) ו-eGFR שנמדד (22 ± 96 לעומת 24 ± 96 מ"ל/דקה לכל 1.73 מטר רבוע, P=0.99) היו דומים בין המטופלים החיים עם HIV וקבוצת הביקורת, בהתאמה. בקבוצת המטופלים החיים עם HIV, נמצא קשר של יחס הפוך בין ה-eGFR שנמדד במטופלים אלו, לבין הציון הכללי שקבע את חומרת הפלאקים הכליליים (מקדם מתאם r=-0.27, P=0.002). כמו גם קשר של יחס הפוך למספר הכולל של מקטעים המכילים פלאק שנצפו בכלי הדם הכליליים (מקדם מתאם r=-0.21, P=0.005), ולחלקי הפלאק המסוידים (מקדם מתאם r=-0.15, P=0.045).

זאת ועוד, נצפה קשר של יחס הפוך לציון אגטסטון (מקדם מתאם r=-0.21, P=0.006). כאשר בוצעה התאמה למדדים נוספים כמו ציון פראמינגהם, מדד מסת גוף ומדדים של HIV, ה-eGFR שנמדד עדיין נמצא קשור משמעותית להופעת פלאקים מסוידים ולציון אגטסטון במטופלים החיים עם HIV. בקבוצת הביקורת, בה קובצו מטופלים אשר נבדקו כשליליים ל-HIV, לא נמצאה התאמה בין מדד ה-eGFR ובין פלאקים מסוידים (מקדם מתאם r=-0.20, P=0.10) או לבין ציון אגטסטון (מקדם מתאם r=-0.13, P=0.29). מבין המטופלים החיים עם HIV, נמצא כי אלו עם מדד eGFR מתחת ל-90 מ"ל/דקה לכל 1.73 מטר רבוע, הדגימו חומרה גבוהה יותר בציון שניתן לפלאקים שהופיעו בכלי הדם הכליליים. זאת בהשוואה למטופלים עם מדד eGFR 90 מ"ל/דקה לכל 1.73 מטר רבוע ומעלה (P=0.02). יחסים אלו, אף הודגמו בצורה מובהקת יותר במטופלים החיים עם HIV מאשר קבוצת הביקורת.

מסקנת החוקרים הייתה כי הנתונים העולים מן המחקר מדגישים קשר בולט בין פגיעה תת-קלינית בתפקוד הכלייתי ובין מחלות בכלי הדם הכליליים במטופלים החיים עם HIV. מחקרים נוספים נדרשים על מנת להבין את הקשר בין מחלה קרדיווסקולרית ופגיעה כלייתית קלה במטופלים עם נגיף ה-HIV.

מקור: 

Cheru L.T. et al. (2018) AIDS. 33, 219

נושאים קשורים:  מחלה קרדיווסקולרית,  פלאקים,  עורקים כליליים,  מחקרים,  ירידה בתפקוד הכלייתי
תגובות