תחלואה פסיכיאטרית היא שכיחה בקרב הפונים לשירותי רפואה ראשונית – הפרעות נפשיות דורגו כגורם השלישי בשכיחותו לפנייה לרופא המשפחה. רבים מהסובלים מתחלואה פסיכיאטרית משתמשים באופן תכוף בשירותי הרפואה הראשונית. במחקר שערך ארגון הבריאות העולמי ב-14 מדינות נמצא כי 24% מהפונים למרפאה ראשונית סבלו מהפרעה נפשית, ו-9% נוספים סבלו מתסמינים משמעותיים, על אף שלא ענו לקריטריונים לאבחנת הפרעה נפשית.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נבחן שיעור הסובלים מתחלואה פסיכיאטרית בשש מרפאות ראשוניות בישראל (4 המשרתות אוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך, ושתיים המשרתות אוכלוסיות במצב סוציואקונומי בינוני). המשתתפים (פונים למרפאה ראשונית) התבקשו למלא שאלון GHQ-12 – שאלון של 12 שאלות לגבי מצב הבריאות הכללי, ורופא המשפחה נשאל לגבי אבחנות ודירוג כללי של מצב הבריאות. בהמשך התבקש מדגם אקראי של המשתתפים למלא שאלונים מפורטים יותר. המחקר נערך בשנים 1999–2004.
במחקר נכללו 2,864 פונים למרפאות בני 18–65. לא נכללו פונים שסבלו מסכיזופרניה או ממחלה פסיכוטית ידועה, מדמנציה בינונית עד חמורה, מפיגור שכלי או מהפרעות חמורות בתקשורת. כ-75% מהמשתתפים היו נשים, 63.3% היו נשואים, 76% היו בעלי השכלה של 12 שנות לימוד או יותר, ו-58% היו מועסקים.
שיעור המשתתפים שסבלו מהפרעה נפשית בהווה היה 42% (33% כאשר לא נכללו ההפרעות social phobia ,PTSD ו-OCD). ההפרעות השכיחות ביותר היו הפרעות דיכאון (19.9%) והפרעות חרדה (19.4%).
לא נמצא קשר בין המין לבין הסיכון לתחלואה נפשית. משתתפים בני 40–49 היו בסיכון גבוה יותר ממשתתפים צעירים יותר ומבוגרים יותר לתחלואה נפשית. משתתפים גרושים, אלמנים או פרודים היו בסיכון הגבוה ביותר (סיכון גבוה פי 3.74 מהסיכון בקרב רווקים). אבטלה נמצאה קשורה בסיכון גבוה פי 2 להפרעה דיכאונית. הורות והשכלה גבוהה (מעל 12 שנות לימוד) נמצאו קשורות בסיכון מופחת. בקרב משתתפים בעלי אבחנה אחת של הפרעה נפשית, כ-50% היו בעלי אבחנה של הפרעה נפשית נוספת.
החוקרים מסכמים כי שיעור התחלואה הנפשית בקרב הפונים למרפאות ראשוניות גבוה יותר מאשר במדינות אחרות, אך שכיחות התחלואה הנפשית באוכלוסייה נמצאת במרכז טווח השכיחויות במדינות אחרות. כלומר, הסובלים מתחלואה נפשית בישראל משתמשים בשירותי רפואה ראשונית בשיעור גבוה יותר מאשר במדינות אחרות.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: