מסלול הפחד במוח והקשר שלו לחרדה ולהתמכרות לאלכוהול

חוקרים חשפו את המנגנון ביולוגי המשפיע על פחד והאופן שבו מאוחסנים זכרונות של פחד במוח, והראו שאותו מנגנון קשור גם להפרעת שימוש באלכוהול.

פחד הוא רגש טבעי שעוזר לאדם או לבעל חיים להגיב לסכנה. אצל אנשים מסוימים, פחד מוגזם עלול להוביל למצבים נפשיים, כולל חרדה והפרעת דחק פוסט-טרואמטית (PTSD). מחקר משנת 2019 מצביע על כך שהפרעות חרדה יכולות להופיע במקביל להתמכרות לאלכוהול.

ידוע שמסלול הפחד במוח כרוך בחיבורים בין ההיפוקמפוס, המקום שעוזר לבנות זכרונות; האמיגדלה, המקום שעוזר לעבד פחד וזכרונות טראומטיים; והקורטקס הפרה-פרונטלי המדיאלי, שפועל כמו מרכז הפיקוד ושולט באזורים האלה.

המחקר שנערך בשוודיה ופורסם בכתב העת Molecular Psychiatry מספק הסבר אפשרי לאופן שבו זכרונות מפחידים מעובדים ומאוחסנים במוח. החוקרים מצאו כי רמות מופחתות של אנזים אפיגנטי בשם PRDM2 משפיעות על גנים ספציפיים במוח, וכתוצאה מכך מוגברת פעילות של תאי עצב בין האונות הקדמיות לאמיגדלה. החוקרים מציעים שמנגנון ביולוגי זה משפיע על האופן שבו המוח מתחזק ומחזיק בזכרונות הקשורים לפחד. הגילוי שלהם עשוי גם להציע תובנה לגבי הקשרים בין הפרעות חרדה להתמכרות לאלכוהול.

במחקר קודם של צוות המחקר על מכרסמים נמצא שהורדת רמת האנזים PRDM2 הנגרמת על ידי תלות באלכוהול מובילה לתגובות מתח מוגברות ולהתנהגות של חיפוש אלכוהול, והם משערים שהפחתת רמות PRDM2 במוח עשויה להיות מנגנון שמאפיין את שני המצבים.

כדי לבדוק את התיאוריה ועל מנת לחקור את תפקידו של PRDM2 בתהליכי זכירת פחד, המדענים ערכו מספר ניסויים בחולדות. נמצא שהאנזים PRDM2  משחק תפקיד בשינוי עוצמת אחסון זיכרון של פחד במוח על ידי ויסות המסלול שבין קליפת המוח הקדם-מצחית לאמיגדלה, מסלול שמדענים סבורים כי הוא מעורב בעיבוד רגשות, כולל פחד וחרדה.

החוקרים גילו שהורדת רמת PRDM2 בקליפת המוח הקדם-מצחית מגבירה את ביטוי הפחד על ידי שינוי היעילות שבה המוח מחזיק בזכרונות הפחד. בנוסף, רמות PRDM2 מופחתות משפיעות על גנים ספציפיים המסייעים ביצירת נקודות מגע בין נוירונים. הממצאים מצביעים על כך שביטוי גנים זה עשוי להגביר את פעילות תאי העצב בין האונות הקדמיות והאמיגדלה במוח, וכתוצאה מכך לגרום לתגובה מוגברת לרמזים הקשורים לפחד. במילים אחרות: זוהה מנגנון ביולוגי שמגביר את גיבוש הזיכרון הקשור לפחד, דבר שהופך את הזיכרון הזה לחזק יותר לאורך זמן.

אנשים מסוימים נוטים יותר מאחרים לחוות הפרעות חרדה או התמכרות לאלכוהול, והסיבות לכך אינן מובנות במלואן. עם זאת, ידוע על מספר גורמים שעשויים לתרום להתפתחות מצבים אלה כולל גורמים סביבתיים וגנטיים. 40% מהאנשים שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם הפרעת חרדה עלולים לפתח הפרעה כזו בעצמם.

ככל שייחשפו ראיות נוספות על מסלולים ומנגנונים ספציפיים במוח שמובילים לאלכוהוליזם ולמצבים בריאותיים נפשיים מבוססי פחד, הדבר עשוי להוביל לאפשרויות טיפול חדשות שמתמקדות בוויסות PRDM2.