משרד הבריאות פרסם היום (ה') את דו"ח הוועדה למערך האשפוז בבריאות הנפש בישראל. המלצות הוועדה המקצועית בנושא ״מערכת האשפוז במרכזי בריאות הנפש״ הוגשו לשר הבריאות ניצן הורוביץ ולמנכ״ל המשרד פרופ׳ נחמן אש.
עוד בעניין דומה
מערכת האשפוז בבריאות הנפש מתמודדת עם עומסים גבוהים, תשתיות ישנות ומחסור חמור בכוח אדם. מגיפת הקורונה חידדה עוד יותר את הצרכים הדחופים של מערך האשפוז במוסדות אלו, כאשר העומס ומצוקת כוח האדם הועצמו, וישראל, כמו רבות ממדינות העולם, חוותה גל של עלייה במצוקות הנפשיות ובפניות למערכת בריאות הנפש.
בחודש מאי 2021 מינה מנכ״ל משרד הבריאות דאז, פרופ׳ חזי לוי, את הוועדה בנושא מערכת האשפוז במרכזים לבריאות הנפש בראשות פרופ' יובל מלמד, מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבאנל. על הוועדה הוטל למפות את האתגרים והצרכים ולהמליץ על תכנית התערבות לטווח הזמן הקצר והארוך. בוועדה היו חברים נציגי משרד הבריאות, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר וכן נציגי מערך בריאות הנפש, ואלו הגיעו לנוסח מוסכם.
חסר ארצי בפסיכיאטרים ובאנשי צוות סיעודי
עבודת הוועדה, שנעשתה בהשוואה לסטנדרט הקיים בעולם ולעבודות דומות שהתקיימו בעבר, מעלה כי קיים פער של כ-900 עובדים במרכזים הרפואיים הממשלתיים לבריאות הנפש ואת המקבילה בבתי החולים הלא ממשלתיים. הצוות ממליץ על הגדלת כוח האדם בהיקף זה בפריסה של חמש שנים בהתבסס על תמהיל השירותים בביה"ח, האיזון הנדרש ביחס כוח האדם בין מערך האשפוז לקהילה, גודל ביה"ח ויכולת איוש, ושמירה על יחס זה גם בהגדלות עתידיות ככל שיהיו.
בנוסף עלה כי קיים חסר ארצי בפסיכיאטרים ועל כן נדרש לקדם פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור באמצעות התנעת תכנית מענקים תוך התניה להמשך עבודה במערכת הבריאות הציבורית עם סיום ההתמחות, שיווק המקצוע לסטודנטים באמצעות שיפור תדמית, הגדלת חשיפה קלינית במהלך הלימודים ובחינת מסלולי התמחות משולבים עם תחומים נוספים.
בנוסף ממליצה הוועדה לקדם תכניות לתגמול, תמרוץ והמשך הכשרה למומחים צעירים, בפרט בתחומי תוכן נדרשים כגון הפרעות אכילה, טראומה מורכבת, פסיכוגריאטריה ופסיכיאטריה משפטית.
כמו כן, יש צורך בהוספת אנשי צוות סיעוד לצורך שיפור השירות במחלקות הפעילות, בחדרי המיון ובשירותים המרפאתיים וכן יש להוסיף מטפלים ומטפלות ממגוון מקצועות הבריאות לצורך טיפול מיטבי במהלך האשפוז. בנוסף, יש להוסיף ולעודד כניסה של מקצועות חדשים למערכת, כגון עמיתים מומחים, מדריכים ומנתחי התנהגות. וכן לחזק פונקציות שהבנת חשיבות מקומם עולה בשנים האחרונות, כגון תזונאים. בנוסף, יש להכשיר את הצוות הסיעודי בטיפולים התנהגותיים וקצרי מועד וכ-case manager.
שינוי במבנה המחלקות הפעילות
הוועדה ממליצה על שינוי במבנה המחלקות הפעילות, כך שמספר המאושפזים במחלקה יהיה עד 25 מטופלים. יעד זה יושג בחלקו באמצעות העברת מטופלים ממושכים להמשך טיפול בקהילה, כך שיתאפשר שימוש בחלק ממיטות אלו ובכוח האדם שיישאר להורדת עומסים בבית החולים וליצירת מחלקות קטנות יותר.
עוד ממליצה הוועדה לייצר הפרדה בין מטופלים במסלול אזרחי למסלול פלילי עם יחידה נפרדת לצווים והסתכלויות, וכן לשאוף לכך שהמחלקות תהיינה מחלקות עם התמקצעות בהפרדה מגדרית ומתן מענה לאוכלוסיות מיוחדות, אשפוז ראשון, הפרעות אכילה, נפגעי תקיפה מינית, תסמונת פוסט טראומטית, וברגישות תרבותית.
כמו כן, יש להגדיר את פעילות חדר המיון כחדר מיון התערבותי, המעניק טיפול המסייע במניעת אשפוז. את המחלקות יש לתכנן ולבנות בהתאם לפרוגרמה מודרנית, המאפשרת רווחה פיסית, ותנאי אשפוז מכובדים המשפרים את חוויית המטופל והסביבה הטיפולית, ותוך דאגה לבטיחות המטופלים והמטפלים, עם מרכיבים טכנולוגיים המעודדים החלמה וקיצור משכי אשפוז.
בין המלצות הוועדה הנוספות:
- תכנית חומש בתחום התשתיות והבינוי עבור כל בית חולים.
- שינוי במבנה המחלקות, כך שמספר המאושפזים במחלקה לא יעלה על 25 מטופלים.
- העברת המטופלים הממושכים לטיפול בקהילה, תוך שמירה על מספר אנשי הצוות ומיטות הטיפול.
- יצירת הפרדה בין מטופלים במסלול אזרחי למסלול פלילי, קידום מתן מענה לאוכלוסיות יחודיות.
- תכנון מחלקות חדשות בהתאם לתכנית המאפשרת רווחה פיסית, ותנאי אשפוז מכובדים המשפרים את חווית המטופל והסביבה הטיפולית, בתוספת מרכיבים טכנולוגיים המעודדים החלמה וקיצור משכי אשפוז.
- הגדלת היחס בין אנשי הטיפול במחלקה למטופלים; פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור; הוספת בעלי תפקידים חדשים ויישום תכניות לשימור, רווחה, פיתוח מקצועי והעצמה של עובדי המערכת. הצוות ממליץ על הגדלת כוח האדם בהיקף זה בפריסה של חמש שנים בהתבסס על תמהיל השירותים בביה"ח, האיזון הנדרש ביחס כוח האדם בין מערך האשפוז לקהילה, גודל ביה"ח ויכולת איוש, ושמירה על יחס זה גם בהגדלות עתידיות ככל ויהיו.
- קידום פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור.
- שיפור המענה בנושא בטיחות המטופלים והצוות, בעזרת אנשי צוות מיומנים לנושא (מאבטחי סל"א), והכנסת טכנולוגיות מתקדמות למניעת אלימות ואובדנות.
- יצירת מודל כלכלי הנועד להעביר את מרכז הכובד בטיפול בבריאות הנפש ממערך האשפוז לקהילה, לפיתוח שירותים ברצף הטיפולי למניעת אשפוז ולהרחיב שירותים אינטנסיביים שלא באשפוז, ליצירת שיפור בתנאי האשפוז, באיכות הטיפול וביחס הטיפולי במערך האשפוז.
- הוספת מיטות לבריאות הנפש (בעיקר בבתי החולים הכללים) בהתחשב בקצב גידול האוכלוסיה ובצרכים הקיימים, לנפגעי תקיפה מינית, הפרעות אכילה, תחלואה כפולה (גופנית ונפשית).
- תכנית רב שנתית לשילוב המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש עם המרכזים ברפואה הכללית.
שר הבריאות ניצן הורוביץ מסר: ״שנים שמערך בריאות הנפש הוזנח והפך לחצר האחורית של מערכת הבריאות. בקדנציה האחרונה עשינו שינוי גדול והעברנו את בריאות הנפש לקדמת הבמה - בטיפול בקהילה, באשפוז, ובשיקום היחס לאשפוז. בתי החולים והמרכזים הפסיכיאטריים לא שונים משום מוסד רפואי אחר, ולמתמודדי הנפש מגיע לקבל את הטיפול הטוב ביותר, בדיוק כמו לכל מטופל אחר.
"השינוי מתחיל בתקצוב ראוי, ובתקציב האחרון הקצנו מאות מיליוני שקלים לשיקום מערך בריאות הנפש בישראל. השינוי כבר מתחיל. הדו"ח החשוב הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמהפך שהנענו בבריאות הנפש, והוא מציב סטנדרט חדש וראוי עבור מתמודדי הנפש בישראל. יש להדגיש כי הדבר בא במקביל לחיזוק מערך בריאות הנפש בקהילה ובשיקום".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ׳ נחמן אש, הוסיף: ״מערכת בריאות הנפש חשובה לחוסן הלאומי, והיא כוללת את הטיפול בקהילה, את מערכת האשפוז ומערכת השיקום. למרות חשיבות זו, עם השנים הצטברו פערים במשאבים הניתנים למערכת בריאות הנפש, ובמקביל עלה הצורך של המערכת להשתנות ולהתאים את עצמה לשינויים החברתיים. המלצות דו"ח מערכת האשפוז במרכזי בריאות הנפש הן תחילתו של מהלך אסטרטגי שביכולתו לחולל שינוי דרמטי לטובת המטופלים.
"המלצות הרוחב של הוועדה הן בתחומי הקהילה-אשפוז-שיקום, והמלצות העומק בתחומים הקליני-האיכותי, ההון אנושי, הבטיחות, התשתיות, התקצוב והשינוי מבני. דוגמה לכך היא השינוי שאנו מובילים במבנה המחלקות הפעילות, כך שמספר המאושפזים במחלקה יהיה עד 25 מטופלים באמצעות העברת מטופלים ממושכים להמשך טיפול בקהילה".
לקריאת הדו"ח המלא - ליחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
